השכנות הקרובות וההשוואה לז׳נבה
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
ז׳נבה חיה ביחסים הדוקים עוד יותר עם שכנתה. הקנטון מוקף כמעט כולו בצרפת, ובאגד הערים חוצה הגבול ז׳נבה רבתי (Greater Geneva) חיים יותר ממיליון תושבים, 58 אחוזים מהם בשווייץ. בתחילת 2026 עבדו בז׳נבה 107,200 עובדים יוממים חוצי גבול, רובם תושבי צרפת. הסכם משנת 1973 מחייב את ז׳נבה להעביר לחבלים (départements) הצרפתיים השכנים חלק מהמס שהיא מנכה משכרם.1 היוממים מג׳והור החוצים את הסוללה מדי יום ממלאים תפקיד דומה בעבור סינגפור, אם כי ללא כל הסדר מקביל לחלוקת המס. בשתי הערים מספקת השכנה דיור וכוח עבודה שהמרכז הפיננסי אינו יכול לספק בעצמו.
תוכניות ההסדרה מציעות הקבלה שנייה. השירות הצרפתי לטיפול בהצהרות מתקנות, שהוקם ב־2013, קיבל כ־51,000 בקשות והסדיר נכסים בהיקף של כ־32 מיליארד אירו, שכ־90 אחוזים מהם הוחזקו בשווייץ. ה־scudo fiscale האיטלקי של 2009 הניב הצהרות בהיקף של כ־80 מיליארד אירו בשיעור אחיד של 5 אחוזים. החנינה האינדונזית של 2016–2017 עלתה על שתיהן בהיקפה. כמו באירופה, חלק גדול מהעושר המוצהר נשאר במרכז הפיננסי הזר לאחר ההסדרה. לוגאנו, שעסקיה עם לקוחות איטלקים הצטמקו בחדות לאחר קץ סודיות הבנקאות, מראה מה היה עלול לקרות לסינגפור אילו עזבו אותה לקוחותיה האינדונזים.2 העובדה שהם נשארו ברובם משקפת את עומק השירותים של סינגפור ואת היעדרן של חלופות אמינות באזור.
ההבדלים חשובים לא פחות מקווי הדמיון. שכנותיה של ז׳נבה הן כלכלות בשלות שמרכזיהן הפיננסיים, פריז ומילאנו, מתחרים בז׳נבה בתנאים שווים. שכנותיה של סינגפור הן כלכלות מתפתחות גדולות שמערכותיהן הפיננסיות עדיין בצמיחה וממשלותיהן רואות לא פעם בסינגפור מכשול לשאיפותיהן שלהן. היחסים פוליטיים יותר אפוא ורגישים יותר לשאלות של ריבונות, כפי שמראים עשרות שנות המשא ומתן על הסגרה ועל המרחב האווירי. בתמורה, סינגפור יכולה להציע לשכנותיה דבר שז׳נבה אינה יכולה להציע לצרפת: פרויקט פיתוח משותף. לאזורים באיי ריאו ובג׳והור אין מקבילה של ממש סביב ז׳נבה. הם הופכים את סינגפור לשותפה בצמיחת שכנותיה, ולא רק למקום שבו נשמר עושרן.
במספרים
נכסים זרים שהצהירו עליהם אינדונזים בסינגפור בחנינה של 2016–2017: 751.19 טריליון רופיה (Rp), 73.08 אחוזים מכלל הנכסים הזרים שהוצהרו; הוחזרו מסינגפור: 84.52 טריליון רופיה. סיכומי החנינה: 965,983 משתתפים, 4,865.7 טריליון רופיה הוצהרו, 147 טריליון רופיה הוחזרו לעומת יעד של 1,000 טריליון רופיה. תוכנית הגילוי של 2022: 247,918 משתתפים, 594.82 טריליון רופיה גולו, 61.01 טריליון רופיה מס, כ־57 טריליון רופיה מסינגפור. התוכנית המלזית של 2018–2019: 7.88 מיליארד רינגיט (RM) מ־286,428 משתתפים. ההשקעה הישירה של סינגפור באינדונזיה: 17.4 מיליארד דולר ארה״ב ב־2025, 2,055.71 טריליון רופיה או 28.6 אחוזים מהסך הכולל בשנים 2010 עד 2025. אמנת ההסגרה עם אינדונזיה: נחתמה ב־25 בינואר 2022, בתוקף מ־21 במרץ 2024. האזור הכלכלי המיוחד ג׳והור–סינגפור: הסכם מ־7 בינואר 2025, 357,128 הקטאר, תשעה אזורי דגל, יעד של 100 פרויקטים ו־20,000 משרות מקצועיות. הסוללה והחיבור השני: כ־300,000 נוסעים ביום, שיא של 510,000 ב־28 במרץ 2024. מים מנהר ג׳והור: עד 250 מיליון גלונים ביום עד 2061.
הערות
- Ressos, Genève, place financière internationale, פרק K.V, בהסתמך על “Grand Genève”, en.wikipedia.org ו־grand-geneve.org: 1,046,168 תושבים בינואר 2021, מהם 58.3 אחוזים בשווייץ; Ressos, Genève, place financière internationale, פרק K.V: 107,200 עובדים יוממים חוצי גבול בז׳נבה בתחילת 2026 (בהסתמך על lesfrontaliers.ch, 27 באפריל 2026, ועל OCSTAT); ההסכם הצרפתי־שווייצרי מ־29 בינואר 1973 בדבר פיצוי כספי, 3.5 אחוזים ממשכורת הברוטו של העובדים היוממים חוצי הגבול מאן (Ain) ומסבואה העילית (Haute-Savoie). ↩
- Ressos, Genève, place financière internationale, פרק E.III, בהסתמך על Cour des comptes, דוח על Service de traitement des déclarations rectificatives (STDR), נובמבר 2017: כ־51,000 בקשות, נכסים בהיקף של כ־32 מיליארד אירו הוסדרו, יותר מ־7 מיליארד אירו נגבו בשנים 2014 עד 2016, כ־90 אחוזים מהנכסים הוחזקו בשווייץ; Wikipedia, “Tax amnesty” (נצפה בנובמבר 2026): ה־scudo fiscale האיטלקי של 2009 חייב נכסים שהוחזרו במס אחיד של 5 %; הוצהרו נכסים בהיקף של כ־80 מיליארד אירו, שהניבו הכנסות של כ־4 מיליארד אירו; Ressos, Genève, place financière internationale, פרק K.III: לוגאנו, המרכז הבנקאי השלישי בשווייץ, המשרת קהל לקוחות איטלקי, “a subi plus durement que Genève la fin du secret bancaire, avec une réduction marquée de ses effectifs”. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.