מהו DeFi ומדוע המשפט מתקשה להתמודד עמו
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
מימון מבוזר (DeFi) הוא השם הכולל לשירותים פיננסיים הניתנים באמצעות חוזים חכמים בפנקסים ציבוריים, בלי מתווך המחזיק בנכסי הלקוחות. המשתמשים פועלים מול החוזים ישירות מהארנקים שלהם. החוזים מחזיקים נכסים, מתאימים פקודות, מעניקים הלוואות, מממשים בטוחות ומשלמים תגמולים לפי קוד שפורסם. עד אמצע 2026 השווי הכולל הנעול בפרוטוקולי DeFi נע בטווח של 100 עד 150 מיליארד דולר ארה״ב, בריכוז בתחומי ההלוואות, הבורסות המבוזרות, הסטייקינג הנזיל והנפקת מטבעות יציבים.1
הרגולציה הפיננסית בשני המרכזים מניחה ששירות ניתן על ידי אדם. חוק איסור הלבנת הון חל על מתווכים פיננסיים. חוק שירותי התשלום (Payment Services Act, PSA) מעניק רישיונות לאנשים המספקים שירותי תשלום. חוק הבנקאות מעניק רישיונות לאנשים המקבלים פיקדונות. DeFi מציג שירות שאין מאחוריו אדם ברור. שני הרגולטורים הקדישו את השנים מאז 2020 להכרעה אם לאתר אדם כזה. פרק זה מסביר כל מנגנון DeFi מרכזי עד לנקודה שבה עולה השאלה המשפטית, ולאחר מכן מציג את עמדות המועצה הפדרלית והרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS). ההשלכות הרגולטוריות בכל מרכז מופיעות בחלק E, פרק IX וב-חלק K, פרק IX.
הערות
- נתוני השווי הכולל הנעול מ-DefiLlama נכון ליוני 2026 הם משוערים; דוח ה-DeFi של המועצה הפדרלית מיום 16 בדצמבר 2022 והדוח של ה-FSB מיום 16 בפברואר 2023 מציגים תיאורים מוסדיים של המגזר. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.