שלבים אחת עשרה ושתים עשרה: ממשל ואירועים חריגים
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
המעבר מהשקה שבשליטת המייסדים לממשל קהילתי הוא השלב שבו ניתוח ניירות הערך נבחן לאורך זמן. שני הרגולטורים מקבלים שטוקן שהמנפיק שלו שומר על השליטה בפרוטוקול ובקופה נראה יותר כהשקעה במאמצי המנפיק מאשר טוקן שמחזיקיו מנהלים אותו. לכן יש לפרסם את מפת הדרכים של הממשל עם ההשקה ולפעול לפיה. קרן (foundation) שהדירקטוריון שלה נותר הגורם היחיד המסוגל לשדרג את הפרוטוקול שלוש שנים לאחר ההשקה מזמינה את השאלה אם הטוקן היה מבוזר אי־פעם. חלק E (פרק IX) יחד עם חלק K (פרק IX) דנים בשאלת ״הביזור המספיק״ בכל אחד מהמרכזים.
תכנון לאירועים חריגים הוא השלב שרוב ההשקות מדלגות עליו. שלושת האירועים החוזרים הם סיווג מחדש (רגולטור קובע שהטוקן הוא נייר ערך), הסרה מהמסחר (בורסה מסירה את הטוקן, לעתים קרובות בעקבות האירוע הראשון) וניצול פרצה (הפרוטוקול או הקופה נפרצים). כל אחד מהם מחייב מסלול החלטה מוסכם מראש: מי מחליט, מי מתקשר, איזה עורך דין מקבל הנחיות באיזה תחום שיפוט, ומה המנפיק אומר למחזיקים. חלק H (פרק V) יחד עם חלק N (פרק III) מפרטים את הצעדים הראשונים להתחקות אחר נכסים לאחר ניצול פרצה. בחלק Q, פרק II, מופיעה רשימת הבדיקה.
מנקודת המבט של צוג
מייסד המתכנן השקת טוקן מצוג צריך לצפות שהתהליך יימשך תשעה עד חמישה עשר חודשים, מחוות הדעת על הסיווג ועד הרישום למסחר. שכר הטרחה המשפטי, הרגולטורי ושכר רואי החשבון בשני המרכזים נע בין 250,000 פרנק שווייצרי (CHF) ל־600,000 פרנק שווייצרי, לפני דמי הרישום בבורסות ופיקדונות עשיית השוק. הצד השווייצרי מהיר וזול יותר, משום שטוקן תשלום או טוקן שימוש זקוק להצטרפות לארגון לרגולציה עצמית (SRO) ולמסמך לבן (white paper), ותו לא. בצד הסינגפורי העלות עולה, משום שכל עסקה בטוקן על ידי ישות סינגפורית מחייבת רישיון לפי חוק שירותי התשלום (Payment Services Act, PSA) ומשום ששיווק לציבור בסינגפור אסור. המבנה החסכוני הוא מנפיק בצוג ללא הפצה לציבור בסינגפור, עם קשרים מוסדיים בסינגפור הנכנסים בגדר הפטורים לפי חוק ניירות ערך וחוזים עתידיים (Securities and Futures Act, SFA).
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.