הסדרי נושים לפלטפורמות
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
הסדר נושים (scheme of arrangement) לפי סעיף 210 לחוק החברות (Companies Act 1967), כפי שתוקן ב־Part 5 לחוק חדלות הפירעון, ההבראה והפירוק (IRDA), מחייב את כל הנושים באותו סוג אם רוב במספר, המייצג שלושה רבעים בערך מבין המצביעים, אישר אותו ובית המשפט אישר אותו. תיקי הקריפטו העלו שלוש שאלות בנוגע להסדרים. סיווג: לנושים שחייבים להם טוקנים שונים יש אינטרסים כלכליים שונים, ולכן בעלי המקצוע בתיקי Zipmex ו־Vauld סיווגו לפי מוצר והתייחסו לתביעות הנקובות בטוקנים כאילו הומרו למטבע ייחוס במועד קובע לצורך ההצבעה. הערכת שווי: תביעה ל־10 ETH חייבת להיות מוערכת בסכום פיאט לצורך ההצבעה ולצורך חלוקה שוויונית (pari passu). בחירת מועד ההערכה, בדרך כלל מועד ההקפאה, מחלקת מחדש ערך בין הנושים כאשר המחירים משתנים. חלוקה בעין: הסדרים קבעו חלוקה של טוקנים בעין, באופן יחסי לפי נכס, דבר שמונע את הנחת המימוש אך מחייב את החברה שבהסדר לקיים תשתית משמורת לאורך תקופת החלוקה.
ההסדר הארוז מראש (pre-packaged scheme) לפי סעיף 71, המאפשר אישור בית משפט ללא אסיפת נושים כאשר בית המשפט משוכנע שהרוב הדרוש היה מושג, הוא המסלול ש־Zipmex ביקשה לנקוט עם סוג הנושים לנוחות מנהלית (administrative convenience class) שלה. בית המשפט סירב לאשר מראש את הסוג, אך ציין שאיזון האינטרסים ואמצעי ההגנה יהיו חשובים בשלב סעיף 71. לכן פלטפורמה השוקלת הסדר ארוז מראש צריכה לשלב את מבנה הסוגים בבקשתה כבר מההתחלה.1
הערות
- Re Zipmex Co Ltd [2022] SGHC 306 בפסקאות [7]–[9]. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.