קריפטו בתמהיל הנכסים של המשרד המשפחתי

לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)

בעיית ההשקעות הייעודיות שבפרק IV פוגעת במשרד משפחתי של קריפטו קשה יותר מאשר בקרן מסחרית, שכן עושר המשפחה מורכב לעיתים קרובות בעיקר מהטוקנים שיצרו אותו. לקרן משפחתית שנכסיה הם 80 אחוזים Ether ו-20 אחוזים פיקדונות בדולר סינגפורי יש השקעות ייעודיות בשיעור 20 אחוזים משוויה. אם הסך הכולל הוא S$ 50 מיליון, ההשקעות הייעודיות הן S$ 10 מיליון, והקרן נכשלת במבחן S$ 20 מיליון של סעיף 13O. הקרן עדיין יכולה להתקיים והמשפחה עדיין יכולה לחיות בסינגפור, אך הפטור אינו זמין. במקרה זה הקרן המשפחתית חייבת במס כחברה רגילה על כל הכנסה בעלת אופי פירותי.¹

בפרקטיקה נראות שלוש תגובות. הראשונה היא להחזיק את הטוקנים מחוץ לקרן הנהנית מהתמריץ, על שם בני המשפחה עצמם או בחברה נפרדת שאינה נהנית מתמריץ, ולממן את הכלי הנהנה מהתמריץ בתמורה ממכירת טוקנים המושקעת בהשקעות ייעודיות. בני המשפחה המחזיקים טוקנים באופן אישי הם תושבי סינגפור, ולכן רווחי ההון שלהם אינם ממוסים והכנסתם שמקורה בחו״ל פטורה לפי סעיף 13(7A) (פרק II בחלק זה). השאלה היחידה שנותרת היא שאלת תגמולי הסטייקינג. התגובה השנייה היא להמיר את החשיפה לטוקנים להשקעות ייעודיות באמצעות ETPs סחירים ונגזרים, דבר שהמשרדים המשפחתיים הגדולים עושים לגבי חלק מהתיק. השלישית היא לקבל מבנה מפוצל, שבו קרן לפי סעיף 13U מחזיקה את תיק ניירות הערך הנזילים וחברה אחות מחזיקה את הטוקנים. החברה האחות משלמת 17 אחוזים על כל רווח מסחר, ועבור משפחה המחזיקה לטווח ארוך רווח זה הוא בדרך כלל אפס.

הערות

1. Income Tax Act 1947, סעיף 43(1) (שיעור מס חברות של 17 אחוזים) וסעיף 43(6) (פטור מס חלקי). ניתוח סממני העסק (badges of trade) שבפרק I בחלק זה קובע אם רווחי הטוקנים של הקרן הם פירותיים. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.