השוואה מסכמת לקורא שעליו להחליט
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
חלק זה הציג שיטת מס נדיבה כלפי המשקיע, תובענית כלפי הסוחר, אדישה לטוקן כשלעצמו ומתעקשת יותר ויותר על מהות כלכלית (substance). למייסד מציעה סינגפור היעדר מס רווחי הון, שיעורי מס על הכנסת עבודה שמגיעים לכל היותר ל-24 אחוזים והיעדר מס יציאה. מנגד עומדים שיעורי המס השווייצריים, התלויים במידה רבה בקנטון, ומס עושר שרק המיסוי הגלובלי (lump sum) מסיר. לחברה מציעה סינגפור 17 אחוזים על רווח מסחר, פטור על רווחי הון ומשטר קרנות שעדיין לא הכליל טוקני תשלום. מנגד עומד מס הרווחים בצוג, כ-12 אחוזים, החל על כל רווח. למשרד משפחתי (family office) מציעה סינגפור קרן פטורה במחיר של כוח אדם, הוצאות והשקעה מקומית. מנגד עומד המיסוי הגלובלי בצוג במחיר של ויתור על העסקה בשווייץ. לכולם: מ-2027 ידע כל אחד משני המרכזים מה מדווחות הבורסות של המרכז האחר. עידן הארנקים שלא דווחו מסתיים באותו רגע בשניהם.
הבחירה בין שני המרכזים נעשית אפוא לעיתים רחוקות על בסיס מס בלבד. חלק P של ספר זה הופך את החומר שבחלק זה ובחלק G לרצפי ההחלטה שמייסד, מנהל קרנות או משפחה פועלים לפיהם בפועל. הקורא שהגיע עד כאן מכיר את הכללים הסינגפוריים. השאלה הבאה היא אילו מהם צריכים לחול עליו.
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.