סנקציות האו״ם בדין הסינגפורי

לקריאת מהדורת ה־PDF (7 עמודים)

חוק האומות המאוחדות (United Nations Act 2001)

סינגפור הולכת בדרך המסורת הדואליסטית של המשפט המקובל. אמנה מחייבת את המדינה במישור הבינלאומי, אך היא יוצרת זכויות וחובות בתוך סינגפור רק לאחר שהפרלמנט או מחוקק־משנה מוסמך חוקקו אותה. סעיף 25 למגילת האומות המאוחדות מחייב את המדינות החברות לבצע את החלטות מועצת הביטחון, ואילו סעיף 41 מתיר למועצה להחליט על צעדים שאינם כרוכים בשימוש בכוח מזוין, כגון ניתוק היחסים הכלכליים. הכלי המקומי להחלטות אלה הוא חוק האומות המאוחדות (United Nations Act 2001), חוק שנועד לאפשר לסינגפור למלא את התחייבויותיה בהתאם לסעיף 41 למגילה.

החוק קצר. הוראתו המרכזית, סעיף 2(1), מסמיכה את השר להתקין את התקנות הנראות נחוצות או מועילות כדי לתת תוקף להחלטה של מועצת הביטחון לפי סעיף 41. התקנות רשאיות לקבוע הוראות בדבר מעצרם, משפטם ועונשם של עבריינים, ולהעניק לחוקרים סמכויות שוטר. סעיפים 2(2) ו־(3) מוציאים מוסדות פיננסיים וחברות הון משתנה (variable capital companies) מתחולת התקנות שלפי החוק, משום שהרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS) קובעת להם כללים נפרדים. יש להניח את התקנות לפני הפרלמנט מוקדם ככל האפשר לאחר פרסומן ב־Gazette.¹ עבירות על התקנות גוררות עונשים כבדים. אדם יחיד צפוי לקנס של עד 500,000 דולר סינגפורי (S$), למאסר של עד עשר שנים או לשניהם, ואילו עבריינים אחרים צפויים לקנסות של עד מיליון דולר סינגפורי.²

מבנה זה אופייני לטכניקת החקיקה של סינגפור. הפרלמנט מחוקק מסגרת ומותיר את הפרטים לרשות המבצעת, וזו יכולה אז לעקוב אחר התיקונים התכופים של מועצת הביטחון בלי חוק חדש בכל פעם. התקנות שלפי החוק בנויות לפי דפוס משותף. כל אחת מהן מציינת את החלטות מועצת הביטחון שהיא נותנת להן תוקף, מגדירה את האנשים שנקבעו ברשימות בהפניה לרשימות שמנהלת ועדת הסנקציות הרלוונטית, ואוסרת עסקאות עמם. קיימים משטרים, בין היתר, לגבי הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, איראן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, דרום סודאן ותימן, וכן תקנות בתחום הטרור המיישמות את החלטות 1267 ו־1373 ואת ההחלטות שבאו אחריהן.³

מוסדות פיננסיים: המשטר של הרשות המוניטרית

בנקים, מבטחים, מתווכים בשוק ההון ונותני שירותי תשלום כפופים למשטר מקביל שמנהלת הרשות המוניטרית של סינגפור. מאז 2023 היא נותנת תוקף לסנקציות הפיננסיות הממוקדות של מועצת הביטחון באמצעות תקנות שהותקנו לפי סעיף 192 לחוק השירותים הפיננסיים והשווקים (Financial Services and Markets Act 2022, FSMA), בצירוף סעיפים 15(1)(b) ו־219(d). מערך נפרד של תקנות לפי סעיף 83(1)(b) לחוק חברות ההון המשתנה (Variable Capital Companies Act 2018) חל על חברות ההון המשתנה (VCC) הנבחנות בפרק E.IV. התקנות הנוכחיות, מיום 28 באפריל 2023, חלות על הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, איראן, הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, לוב, סומליה, דרום סודאן, סודאן ותימן. הן חלות על כל המוסדות הפיננסיים בסינגפור.⁴

התקנות מטילות שתי חובות יסוד. מוסד פיננסי חייב להקפיא את הכספים, הנכסים הפיננסיים והמשאבים הכלכליים של אנשים שנקבעו ברשימות, ואסור לו להעמיד לרשותם כספים או שירותים. הקביעות ברשימות בתחום מימון הטרור נשענות על חוק נפרד, חוק הטרור (דיכוי מימון) (Terrorism (Suppression of Financing) Act 2002). הרשות המוניטרית מצפה מכל האנשים והתאגידים בסינגפור, לרבות אלה שמחוץ למגזר המפוקח, לסנן את לקוחותיהם מול רשימות האו״ם לפני שהם עושים עמם עסקים.⁵ החובה לדווח על חשדות, הנדונה בפרק H.III, משלימה את התמונה. בנק המקפיא חשבון של אדם שנקבע ברשימות יגיש בדרך כלל גם דיווח על פעולה בלתי רגילה (STR).

המשטר לגבי איראן ממחיש כיצד המערכת עוקבת אחר מועצת הביטחון. לאחר הסכם הגרעין של 2015 ואישורו בהחלטה 2231, ביטלה הרשות המוניטרית הודעה שאסרה עסקאות הקשורות לאיראן ותיקנה את תקנות איראן שלה בינואר 2016.⁶ כאשר הסנקציות של מועצת הביטחון על איראן הוחזרו לתוקף מכוח מנגנון ה־snapback שבאותה החלטה ב־27 בספטמבר 2025, החילה סינגפור מחדש את כל ההוראות בנוסח שבו חלו לפני 2015.⁷

מכס, צעדי סחר וצפון קוריאה

הצד הסחרי של סנקציות האו״ם נתון בידי המכס של סינגפור (Singapore Customs). המכס אוסר יבוא, שילוח חוזר נכנס ומעבר של טובין מסוימים מצפון קוריאה ומאיראן, ומפקח על יצוא, שילוח חוזר יוצא ומעבר של טובין מסוימים לשתי המדינות ולמדינות אחרות הכפופות לצעדי מועצת הביטחון.⁸ בנמל שבו רוב המטען מועבר בשילוח חוזר, הכללת השילוח החוזר והמעבר חיונית. טובין שאינם נכנסים לעולם לשוק הסינגפורי עדיין עוברים במסופים שלו, ושם מצפה מועצת הביטחון ממדינת המעבר לעצור אותם.

צפון קוריאה העמידה את המערכת במבחן הקשה ביותר. החלטה 2375, שהתקבלה פה אחד ב־11 בספטמבר 2017, הגבילה את אספקת מוצרי הנפט המזוקקים למדינה ל־500,000 חביות ברבעון האחרון של 2017 ולשני מיליון חביות בשנה החל מ־2018, הגבילה את הנפט הגולמי לרמת שנים־עשר החודשים הקודמים ואסרה רכישות של טקסטיל צפון־קוריאני.⁹ החלטה 2397 מ־22 בדצמבר 2017 הפחיתה את התקרה למוצרי נפט מזוקקים ל־500,000 חביות בשנה, חייבה להחזיר לארצם עובדים צפון־קוריאנים בחו״ל בתוך 24 חודשים, והתירה למדינות החברות לתפוס ולעכב במים הטריטוריאליים שלהן כלי שיט שסיפקו למדינה נפט באופן בלתי חוקי.¹⁰

סינגפור הגיבה בהשעיית הסחר שלה עם צפון קוריאה החל מנובמבר 2017 ובשלילת היתרי העבודה של אזרחים צפון־קוריאנים בשנת 2018, בהתאם להחלטה 2397. ההשעיה הייתה צעד משמעותי, שכן עוד בשנת 2016 הייתה סינגפור שותפת הסחר השמינית בגודלה של צפון קוריאה. בעקבות זאת הוגשו כתבי אישום. חברה סינגפורית נקנסה בשנת 2016 בקשר למשלוח של מערכות מכ״ם מפורקות, רכיבי טילים וחלקי מטוסי קרב מקובה לצפון קוריאה. בשנת 2022 הואשמה חברה סינגפורית אחרת ביצוא משקאות למדינה.¹¹

בתי המשפט וגבולות סנקציות האו״ם

פסק הדין של בית המשפט הגבוה (High Court) בעניין The “Sahand” משנת 2011 מגדיר את היקף התחולה של סנקציות האו״ם בדין הסינגפורי. Crédit Agricole Corporate and Investment Bank עיקל שלוש ספינות שהיו בבעלות חברות בנות גרמניות של Islamic Republic of Iran Shipping Lines, בטענה לחוב שהועמד לפירעון מיידי בסך יותר מ־180 מיליון דולר ארה״ב לפי הסדרי מימון הכפופים לדין האנגלי. הצדדים לא העלו את הסנקציות. השופט Quentin Loh העלה אותן מיוזמתו, משום שחשש שספינות המוחזקות במים של סינגפור עלולות להיכלל בהקפאת הנכסים של מועצת הביטחון. הוא ראה בהחלטות חלק מהדין הסינגפורי רק במידה שנחקקו בחקיקה מקומית, שכן סינגפור היא שיטת משפט דואליסטית. החלטה 1929 (2010) קבעה ברשימות שלוש ישויות של קבוצת הספנות, בלי לקבוע את הקבוצה עצמה. דבר לא הראה שהבעלים הגרמנים היו בבעלותן או בשליטתן של ישויות אלה או פעלו מטעמן. לכן ההקפאה לא חלה, ודבר זה איפשר את שחרור הספינות.¹²

לפסק הדין שלושה לקחים לפרקטיקה. ראשית, השאלה אם עסקה אסורה בסינגפור היא שאלה של התקנות המקומיות, הנקראות לפי לשונן. שנית, הסנקציות מתפרשות כצעדים ממוקדים, שאינם נוגעים בסחר חוקי עם אותה מדינה. שלישית, סמכות השיפוט הימית (admiralty) של בתי המשפט בסינגפור ממשיכה לפעול כאשר אחד הצדדים קשור למדינה שהוטלו עליה סנקציות, דבר שיש לו חשיבות בנמל שבו עיקול ספינות הוא אמצעי שגרתי להבטחת תביעות ימיות. פסק הדין מאשר אפוא נושא מרכזי בפרק F.I: בתי המשפט בסינגפור מחילים סנקציות כדין, בדיוק שהדין מחייב.

הערות

1. United Nations Act 2001 (2020 Rev Ed), סעיף 2(1)–(3), (5)–(7), כמסוכם ב־Legal Wires, “United Nations Act 2001” (נצפה בנובמבר 2026): תקנות “necessary or expedient” כדי לתת תוקף לצעדים לפי סעיף 41; החרגת מוסדות פיננסיים המפוקחים לפי Financial Services and Markets Act 2022 וחברות הון משתנה; הנחה לפני הפרלמנט “as soon as possible after publication in the Gazette”. ↩
2. Legal Wires, “United Nations Act 2001” (נצפה בנובמבר 2026), בסיכום סעיף 5: ליחידים קנס שאינו עולה על $500,000 או מאסר שאינו עולה על 10 שנים או שניהם, ובמקרים אחרים קנס שאינו עולה על מיליון $; החוק תוקן בחוקים 9 של 2003, 4 של 2014, 16 של 2016, 44 של 2018 ו־18 של 2022, והנוסח המעודכן נכנס לתוקף ב־31 בדצמבר 2021. ↩
3. תקנות לפי United Nations Act המופיעות ב־Singapore Statutes Online, ובהן United Nations (Sanctions — Democratic People’s Republic of Korea) Regulations 2010, התקנות בעניין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (החלטות 1596 (2005), 1807 (2008), 2293 (2016) ו־2582 (2021)) ותקנות המאבק בטרור (החלטות 1267, 1373, 1988, 1989 ו־2253). ↩
4. Monetary Authority of Singapore, “Regulations for Targeted Financial Sanctions”, mas.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): Financial Services and Markets Regulations מיום 28 באפריל 2023 ו־VCC Regulations מיום 14 בינואר 2020 לשמונת המשטרים המדינתיים; הן “apply respectively to all financial institutions and variable capital companies in Singapore”; Monetary Authority of Singapore, “Regulations for Targeted Financial Sanctions”, mas.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): MAS “gives effect to targeted financial sanctions under the United Nations Security Council Resolutions” באמצעות Financial Services and Markets Regulations שהותקנו לפי “section 192, read with sections 15(1)(b) and 219(d), of the Financial Services and Markets Act 2022” ובאמצעות Variable Capital Companies (Sanctions and Freezing of Assets of Persons) Regulations 2020 לפי “section 83(1)(b) of the Variable Capital Companies Act 2018”. ↩
5. Monetary Authority of Singapore, “Lists of Designated Individuals and Entities”, mas.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): הרשימות כוללות אנשים שנקבעו לפי תקנות שהותקנו מכוח Financial Services and Markets Act 2022, United Nations Act 2001 וחוקים אחרים; “all natural and legal persons in Singapore should screen their clients against the United Nations lists”; קביעות בתחום המאבק בטרור לפי Terrorism (Suppression of Financing) Act 2002. ↩
6. Lloyd’s List, “Singapore regulator cancels notice barring Iran transactions”, 29 בינואר 2016: MAS ביטלה הודעה שאסרה עסקאות עם איראן ו־“will also revise MAS Iran Regulations in accordance with UN resolutions”. ↩
7. Monetary Authority of Singapore, “Lists of Designated Individuals and Entities”, mas.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): מועצת הביטחון “has reinstated the relevant UNSC Resolutions and Iran sanctions list” ב־27 בספטמבר 2025; “All provisions have been re-applied in the same manner as they applied” לפני 2015. ↩
8. Singapore Customs, “United Nations Security Council Sanctions”, customs.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): יבוא, שילוח חוזר נכנס ומעבר של טובין מסוימים מ־DPRK ומאיראן אסורים, יצוא, שילוח חוזר יוצא ומעבר של טובין מסוימים אליהן אסורים או מוגבלים, וטובין מסוימים כפופים לפיקוח לגבי “certain countries designated under United Nations Security Council (UNSC) sanctions”. ↩
9. Wikipedia, “United Nations Security Council Resolution 2375” (נצפה בנובמבר 2026): התקבלה ב־11 בספטמבר 2017 ברוב של 15 קולות; מוצרי נפט מזוקקים הוגבלו ל־500,000 חביות מ־1 באוקטובר עד 31 בדצמבר 2017 ולשני מיליון חביות בשנה החל מ־1 בינואר 2018; הנפט הגולמי הוגבל לכמות שסופקה בשנים־עשר החודשים הקודמים; איסור מלא על רכישת טקסטיל צפון־קוריאני. ↩
10. Wikipedia, “United Nations Security Council Resolution 2397” (נצפה בנובמבר 2026): התקבלה פה אחד ב־22 בדצמבר 2017; תקרה של 500,000 חביות למוצרי נפט מזוקקים לכל שנים־עשר חודשים החל מ־1 בינואר 2018; החזרת עובדים צפון־קוריאנים לארצם בתוך 24 חודשים; מדינות חברות רשאיות “seize, inspect, freeze and impound any vessel in their territorial waters” המספק נפט באופן בלתי חוקי. ↩
11. Wikipedia, “North Korea–Singapore relations” (נצפה בנובמבר 2026): סינגפור “has officially suspended trade ties with North Korea under UN sanctions from November 2017” ובשנת 2018 שללה את כל היתרי העבודה של צפון־קוריאנים “in line with the enhanced sanctions in the UNSC Resolution 2397 (2017)”, בהפניה ל־The Straits Times, 28 במרץ 2018; סינגפור הייתה שותפת הסחר העשירית בגודלה של צפון קוריאה בשנת 2010 והשמינית בגודלה בשנת 2016; החברה הסינגפורית Chinpo Shipping נקנסה “$125,700 in violation of United Nations-led sanctions” בשנת 2016 בקשר למשלוח של מערכות מכ״ם מפורקות, טילים ורכיבי מטוסי קרב מסוג MiG מקובה לצפון קוריאה; חברה סינגפורית הואשמה בשנת 2022 ביצוא משקאות לצפון קוריאה. ↩
12. The “Sahand” and other applications [2011] SGHC 27 (השופט Quentin Loh, 31 בינואר 2011), כמסוכם ב־Legal 500 (Mondaq), “Asia Update – April 2011”: שלוש ספינות של חברות בנות של IRISL עוקלו בשל חוב שהועמד לפירעון מיידי בסך יותר מ־180 מיליון דולר ארה״ב לפי הסדרי מימון הכפופים לדין האנגלי; החלטות איראן אינן נועדו לפגוע ב־“legal economic activities”; Legal Wires, “The ‘Sahand’ and other applications [2011] SGHC 27”: התובע Crédit Agricole Corporate and Investment Bank, מסמכי ההלוואה כפופים לדין האנגלי; S. Zhixiang, “Interpreting and Applying the UNSC sanctions on Iran in the Admiralty Context: The Sahand [2011] SGHC 27”, EJIL: Talk!: השופט העלה את הסוגיה מיוזמתו, סינגפור כ־“a dualist jurisdiction”, IRISL לא נקבעה ברשימות, ורק Irano Hind Shipping Company, IRISL Benelux NV ו־South Shipping Line Iran נכללו בנספח III להחלטה 1929 (2010), אין ראיה שהבעלים הגרמנים היו בבעלותן או בשליטתן, הספינות שוחררו. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.