חוק הרשות המוניטרית של סינגפור 1970
לקריאת מהדורת ה־PDF (7 עמודים)
הליך החקיקה
החקיקה הובאה לפני הפרלמנט בשנת 1970, במושב שעסק גם ברפורמה בדיני הבנקאות. ב־22 ביולי 1970 הציע גוֹה קנג סוי (Goh Keng Swee) את הקריאה השנייה של הצעת חוק בנקאות חדשה (Banking Bill), שקבעה הוראות לרישוי ולהסדרה של עסקי בנקאות וביטלה את פקודת הבנקאות המלזית משנת 1958 יחד עם חוק התיקון שלה משנת 1965.1 הצעת חוק הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore Bill) באה אחריה באותו מושב. לפי תיאור הספרייה הלאומית, גוֹה הגיש אותה לקריאה ראשונה ב־22 ביולי 1970, והפרלמנט אישר אותה ב־2 בספטמבר 1970.2 גם התיאור ב־BiblioAsia מתעד את אישורה בספטמבר 1970.3
ההיסטוריה הרשמית של GIC נוקבת במועד אחר וקובעת שהפרלמנט אשרר את החוק בדצמבר 1970.4 הפער משקף ככל הנראה את ההבדל בין אישור החוק לבין כניסתו לתוקף, שכן החוק נכנס לתוקף ב־26 בדצמבר 1970, ועובדי הממשלה ששובצו לרשות הועברו לשירותה ב־1 בינואר 1971.5 לתולדות המרכז הפיננסי, המועד המכריע הוא המועד שבו החלה הרשות לפעול, ולפי הרשות עצמה זהו 1 בינואר 1971.6
בחירת השם
הגוף החדש נקרא במכוון רשות מוניטרית. גוֹה קנג סוי, שתכנן את הקמתו ועיצב את טיוטת החקיקה שהוכנה בייעוץ טכני של קרן המטבע הבינלאומית, עמד על השם משום שהמוסד לא היה אמור להנפיק מטבע.7 בנק מרכזי היה בעיניו מוסד שיכול ליצור כסף. הרשות קיבלה כל כלי אחר של בנק מרכזי, מניהול היתרות ועד הפיקוח על הבנקים, ואילו הסמכות להדפיס נותרה בידי גוף הכפוף לכלל גיבוי נוקשה.
הון סוי סן (Hon Sui Sen), שהחליף את גוֹה כשר האוצר באוגוסט 1970, הגן על ההפרדה בפרלמנט. הוא טען שה״מנגנון האוטומטי״ של מועצת המטבע הוא ״בעל חשיבות פסיכולוגית רבה לשמירת האמון בדולר הסינגפורי״. היסטוריה לציון אירוע שפרסמה הרשות בשנת 2012 ניסחה את אותה נקודה בבוטות רבה יותר: המטרה הייתה להבטיח לציבור שהבנק המרכזי ״לא ידפיס כסף באופן חופשי לפי גחמותיו״.8 משלחת של קרן המטבע הבינלאומית בשנת 1971 תיארה את השילוב של רשות מוניטרית עם מועצת מטבע אוטונומית כ״חידוש מעניין״.9
תפקידים וממשל
חוק 1970 העניק לרשות את התפקידים שביצעו המחלקות המפוזרות. הסיכום של הרשות עצמה מתעד שהחוק העניק לה את הסמכות להסדיר את מגזר השירותים הפיננסיים בסינגפור. בפועל שימשה הרשות בנקאית של הממשלה, הפעילה את פיקוח המטבע, החזיקה וניהלה את היתרות החיצוניות, הנפיקה ניירות ערך ממשלתיים ופיקחה על בנקים ועל חברות מימון.
מבנה הממשל שיקף את הקשר ההדוק עם הממשלה. החוק הקים דירקטוריון בן שבעה חברים, בראשות שר האוצר.10 הון סוי סן כיהן כיושב הראש הראשון מינואר 1971 עד יולי 1980, ואילו מייקל וונג פקשונג (Michael Wong Pakshong), פקיד קריירה, כיהן כמנהל הכללי הראשון מדצמבר 1970 עד פברואר 1981.11 תיקון משנת 2003 התיר לשר אחר מלבד שר האוצר לעמוד בראש הרשות. החוק בנוסחו הנוכחי קובע יושב ראש שממנה הנשיא בהמלצת הקבינט, ובין ארבעה לשלושה־עשר דירקטורים נוספים.12
לכן הרשות מעולם לא הייתה עצמאית במובן שבו היו עצמאיים הבונדסבנק או, מאוחר יותר, הבנק המרכזי האירופי. היא הייתה כלי של מדיניות הממשלה, מאוישת בפקידים ומונחית בידי שרים. אמינותה נבעה מהמשמעת של הממשלה ששלטה בה ומהכללים שחייבו את מועצת המטבע. המודל התאים למערכת הפוליטית של סינגפור המתוארת בפרק II של חלק זה, שבה מפלגת שלטון אחת חתרה ליעדים כלכליים ארוכי טווח ברציפות ניכרת.
ניהול היתרות בעשור הראשון
הרשות החדשה ירשה את היתרות יחד עם הפקידים שניהלו אותן. המחלקה להשקעות ולפיקוח המטבע שלה (Investments and Exchange Control Department), שנוצרה מאיחוד המחלקה לפיקוח המטבע והמחלקה להשקעות בחו״ל, שונה שמה מאוחר יותר למחלקה הבינלאומית (International Department).13 מלכתחילה השקיעה הרשות את היתרות לשם השגת תשואה, גישה שההיסטוריה הרשמית של GIC מתארת כ״רדיקלית למדי״ עבור רשות מוניטרית באותה תקופה. היא המשיכה לגוון את היתרות הרחק מהלירה שטרלינג ומהדולר האמריקני אל המרק הגרמני, הפרנק השווייצרי והין היפני. עד שארצות הברית סגרה את ״חלון הזהב״ באוגוסט 1971, היא פדתה דולרים אמריקניים תמורת זהב בכל הזדמנות. לאורך שארית העשור היא נותרה קונה נטו של זהב לאורך שנות השבעים.14
ההסדר החזיק מעמד עשור, עד שהממשלה החליטה להפריד בין השקעה לטווח ארוך לבין ניהול מוניטרי. בשנת 1980 יזם גוֹה קנג סוי, לבקשת ראש הממשלה לי קואן יו (Lee Kuan Yew), בחינה שהובילה להעברת הניהול לטווח ארוך של היתרות לתאגיד חדש, Government of Singapore Investment Corporation, בשנת 1981.15 הרשות שמרה בידיה את יתרות המטבע החוץ הרשמיות הדרושות למדיניות המוניטרית. חלק D בוחן את GIC ואת ההפרדה בין השקעה לניהול מוניטרי.
שילוב הפיקוח על הביטוח ועל ניירות הערך
חוק 1970 הטיל על הרשות את האחריות לבנקים ולחברות מימון. במהלך ארבע־עשרה השנים הבאות היא קלטה את שאר ענפי הפיקוח הפיננסי. באפריל 1977 העבירה הממשלה את ההסדרה של ענף הביטוח לרשות. בספטמבר 1984 באו בעקבותיה הסמכויות הרגולטוריות לפי חוק ענף ניירות הערך (Securities Industry Act) משנת 1973.16
בהעברות אלה יצרה סינגפור רגולטור משולב זמן רב לפני שהמודל נפוץ. לי שיין לונג (Lee Hsien Loong), בנאומו כיושב ראש הרשות ביום השנה השלושים שלה בשנת 2001, תיאר אותה כמוסד היחיד בעולם המשלב אחריות למדיניות המוניטרית עם פיקוח על המגזר הפיננסי כולו. הוא הוסיף שהרשות הייתה ״מפקח משולב זמן רב לפני שהדבר הפך לאופנתי בעולם״.17 הממלכה המאוחדת הקימה את רשות השירותים הפיננסיים שלה (Financial Services Authority) רק בסוף שנות התשעים, ואילו שווייץ הרכיבה את FINMA (רשות הפיקוח על שוק ההון השווייצרית) בשנת 2009.18 פרק I של חלק E מתאר את הארכיטקטורה המשולבת כפי שהיא כיום.
טעות נפוצה
הרשות המוניטרית של סינגפור מתוארת לעתים קרובות כבנק המרכזי של סינגפור מאז הקמתה בשנת 1971. במשך שלושים ואחת שנותיה הראשונות היא הייתה בנק מרכזי ללא הנפקת שטרות, שהייתה בידי מועצת נציבי המטבע (Board of Commissioners of Currency). רק המיזוג ב־1 באוקטובר 2002 העניק לה את הסמכות להנפיק שטרות ומטבעות והפך אותה לבנק מרכזי במלוא מובן המילה. ההבחנה הייתה חשובה למייסדיה, שראו בהפרדת יצירת הכסף משאר התפקידים המוניטריים ערובה לאמון בדולר הסינגפורי.
הערות
- Legal Wires, “Banking Bill” (legal-wires.com), המסכם את הדיון בקריאה השנייה מיום 22 ביולי 1970 (Parliament 2, Session 1, Sitting 4), שבו הציג Goh Keng Swee הצעת חוק “to provide for the licensing and regulation of the business of banking”, המבטלת את Banking Ordinance, 1958 ואת Banking (Amendment and Extension) Act, 1965. ↩
- National Library Board, Singapore Infopedia, “Monetary Authority of Singapore”: קריאה ראשונה ב־22 ביולי 1970 על פי הצעת Goh Keng Swee; הצעת החוק אושרה ב־2 בספטמבר 1970. ↩
- Barbara Quek, “The Making of the Monetary Authority of Singapore”, BiblioAsia, אוקטובר–דצמבר 2022: הצעת חוק הרשות המוניטרית של סינגפור אושרה בפרלמנט בספטמבר 1970; MAS הוקמה בשנת 1971. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6, “A Productive Interregnum” (boldvision.gic.com.sg, נצפה בנובמבר 2026): חוק ה־MAS “was ratified by parliament in December 1970”. ↩
- Monetary Authority of Singapore Act 1970 (הנוסח המתוקן הנוכחי כפי שהוא מובא ב־LawPlayer, lawplayer.com/sg/act/MASA1970, נצפה בנובמבר 2026): “In operation from 26 December 1970”; סעיף 18(1): “On 1 January 1971, such persons, as the Minister may decide, who were employed by the Government” הועברו לשירות הרשות. ↩
- Monetary Authority of Singapore, “Our History” (mas.gov.sg, נצפה בנובמבר 2026): הפרלמנט חוקק את Monetary Authority of Singapore Act בשנת 1970, והעניק ל־MAS את ה־“authority to regulate the financial services sector in Singapore”; MAS הוקמה ב־1 בינואר 1971. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6 (נצפה בנובמבר 2026): Goh Keng Swee תכנן את הקמת MAS; קרן המטבע הבינלאומית סיפקה ייעוץ טכני וטיוטת חקיקה; Goh קרא למוסד במכוון “monetary authority” משום שלא היה אמור להנפיק מטבע. ↩
- Barbara Quek, “The Making of the Monetary Authority of Singapore”, BiblioAsia, אוקטובר–דצמבר 2022, המצטטת את Ignatius Low, Fiona Chan ו־Gabriel Chan, Sustaining Stability: Serving Singapore, Singapore, Straits Times Press, 2012: הבנק המרכזי “would not freely print money according to its whim”. ראו גם Barbara Quek, “The Making of the Monetary Authority of Singapore”, BiblioAsia, אוקטובר–דצמבר 2022, המצטטת את Hon Sui Sen: ה־“automatic mechanism” של מועצת המטבע היה “of great psychological importance in maintaining confidence in the Singapore dollar”; Wikipedia, “Hon Sui Sen” (נצפה בנובמבר 2026): שר האוצר מ־11 באוגוסט 1970 עד 14 באוקטובר 1983. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6 (נצפה בנובמבר 2026): משלחת קרן המטבע הבינלאומית בשנת 1971 כינתה את ההסדר “an interesting innovation”. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6 (נצפה בנובמבר 2026): חוק ה־MAS הקים דירקטוריון בן שבעה חברים בראשות שר האוצר; תיקון משנת 2003 התיר לכל שר לעמוד בראש MAS. ↩
- Monetary Authority of Singapore, “Our History” (נצפה בנובמבר 2026): יושבי ראש ומנהלים כלליים, ובהם Hon Sui Sen (ינואר 1971 – יולי 1980) ו־Michael Wong Pakshong (דצמבר 1970 – פברואר 1981). ↩
- Monetary Authority of Singapore Act 1970 (הנוסח המתוקן הנוכחי כפי שהוא מובא ב־LawPlayer, lawplayer.com/sg/act/MASA1970, נצפה בנובמבר 2026), סעיף 7(1) ו־(3): הדירקטוריון “responsible for the policy and general administration of the affairs and business of the Authority”; יושב ראש שממנה הנשיא בהמלצת הקבינט, ו־“not less than 4 and not more than 13 other directors”. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6 (נצפה בנובמבר 2026): מחלקת היתרות נקראה בתחילה Investments and Exchange Control, איחוד של Department of Exchange Control ו־Department of Overseas Investment, ובהמשך International Department. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6 (נצפה בנובמבר 2026): MAS הייתה “pretty radical” בגישת ההשקעה שלה כבר מההתחלה; הגדלת ההחזקות במרק הגרמני, בפרנק השווייצרי ובין היפני; “Up to the closing of the gold window in August 1971, MAS was constantly alert to opportunities to redeem its US dollars for gold”; “MAS was a net buyer of gold through the 1970s”; לאחר שהסכם השטרלינג הוארך בשנת 1971 לשנתיים, הסכימה בריטניה “eventually” להפחית את השיעור המינימלי של שטרלינג (Minimum Sterling Proportion) ל־36 אחוז. ↩
- GIC, Bold Vision, פרק 6 (נצפה בנובמבר 2026): בשנת 1980 יזם Goh, לבקשת Lee Kuan Yew, בחינה של MAS שהובילה לכך ש־GIC נטלה לידיה את ניהול היתרות מ־MAS; GIC, Bold Vision, פרק 3: GIC הוקמה בשנת 1981. ↩
- Monetary Authority of Singapore, “Our History” (נצפה בנובמבר 2026): הסדרת ענף הביטוח הועברה ל־MAS באפריל 1977; הסמכויות הרגולטוריות לפי Securities Industry Act (1973) הועברו ל־MAS בספטמבר 1984. ↩
- Lee Hsien Loong, “Credibility, confidence, dynamism: MAS in the new economic and financial landscape”, נאום בכנס יום השנה השלושים של MAS, 20 ביולי 2001, BIS Review 67/2001, עמ׳ 1–2: MAS “is the only institution in the world that combines responsibility for monetary policy with supervisory oversight of the entire financial sector”; “MAS was an integrated supervisor long before this became internationally fashionable”; פיקוח על הביטוח משנת 1977 ועל ניירות הערך משנת 1984. ↩
- Wikipedia, “Financial Services Authority” (נצפה בנובמבר 2026): ה־Securities and Investments Board שינה את שמו ל־Financial Services Authority ב־28 באוקטובר 1997; חוק השירותים הפיננסיים והשווקים (Financial Services and Markets Act 2000, FSMA) נכנס לתוקף ב־1 בדצמבר 2001. FINMA: ראו את ההערה על כרך ז׳נבה לעיל. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.