מקצוע עריכת הדין ומשרדי עורכי דין זרים

לקריאת מהדורת ה־PDF (7 עמודים)

מקצוע מאוחד

עורכי הדין בסינגפור משתייכים למקצוע מאוחד. כל עורך דין מורשה (advocate and solicitor) שהוסמך בידי בית המשפט העליון רשאי גם להופיע בבית המשפט וגם לייעץ ללקוחות בעסקאות. מאפיין זה עבר בירושה מיישובי המצרים (Straits Settlements), שתוארו בפרק I של חלק B.¹ לשכת עורכי הדין של סינגפור (Law Society of Singapore) הוקמה בשנת 1967 והיא מייצגת את כל עורכי הדין העוסקים בדין הסינגפורי. היא גם מטפלת בתלונות, העוברות דרך ועדות בחינה וחקירה ועשויות להסתיים בהליך בפני בית משפט של שלושה שופטים (Court of Three Judges).² האקדמיה למשפט של סינגפור (Singapore Academy of Law), שהוקמה בחוק בתוקף מ־1 בנובמבר 1988, ממנה עורכי דין בכירים (Senior Counsel), נוטריונים ומוסמכים לקבלת תצהירים, ומשמשת סוכנות הפיתוח והקידום של מגזר המשפט.³

המקצוע צמח יחד עם המרכז הפיננסי. בשנת 2002 מנה כ־4,000 עורכי דין פעילים, ובשנת 2023 6,512, מהם 3,677 גברים ו־2,835 נשים.⁴ הגידול של יותר מ־60% בשני עשורים חפף להתרחבות העבודה בתחומי התאגידים, הבנקאות ויישוב הסכסוכים. החשש מפני ירידת האטרקטיביות של הליטיגציה והפרקטיקה הכללית בעיני עורכי דין צעירים חוזר בנאומים של לשכת עורכי הדין ושל מערכת המשפט. בשאלה זו עוסק פרק IV של חלק זה בהקשר של כוח האדם הפיננסי.

השכלה משפטית

במשך כחצי מאה הייתה בסינגפור פקולטה אחת למשפטים. ההשכלה המשפטית החלה בשנת 1956 במחלקה למשפטים של אוניברסיטת מלאיה, שהפכה לפקולטה בשנת 1959 בראשות הדיקן המייסד ליונל אסטור שרידן (Lionel Astor Sheridan). בוגריה הראשונים סיימו את לימודיהם בשנת 1961, וביניהם צ׳אן סק קאונג (Chan Sek Keong), שהיה לימים נשיא בית המשפט העליון (Chief Justice), וכן הדיפלומט טומי קו (Tommy Koh). הפקולטה המשיכה לפעול באוניברסיטת סינגפור אחרי 1962 והפכה לחלק מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS) בשנת 1980. בית ספר שני למשפטים הוקם באוניברסיטת סינגפור לניהול (SMU) בשנת 2007. שלישי הצטרף באוניברסיטת סינגפור למדעי החברה (SUSS) בשנת 2017.⁵

שני בתי הספר המאוחרים הרחיבו את היצע עורכי הדין שהוכשרו במקום, בתקופה שבה עבודת התאגידים והמימון ספגה נתח הולך וגדל מכל מחזור. גם בוגרי אוניברסיטאות זרות מאושרות יכולים לקבל הסמכה בסינגפור לאחר שהשלימו את הדרישות המקומיות שמנהל המכון לחינוך משפטי של סינגפור (Singapore Institute of Legal Education).⁶ התוצאה היא מקצוע המשלב עורכי דין שהוכשרו במקום עם עורכי דין שלמדו בלונדון, באוקספורד, בקיימברידג׳, במלבורן או בניו יורק. הדבר הולם מרכז שלקוחותיו מגיעים משיטות משפט רבות.

פתיחת השוק למשרדי עורכי דין זרים

משרדי עורכי דין זרים הוגבלו זמן רב לייעוץ בדין של מדינת מוצאם ובעסקאות בינלאומיות. עד שנת 2000 מנתה סינגפור 576 עורכי דין זרים. עד יולי 2009 פעלו בה 95 משרדים זרים ובהם 840 עורכי דין זרים.⁷ השאלה שהעסיקה את הממשלה הייתה אם להתיר למשרדים זרים לעסוק בדין הסינגפורי, שהיה שמור עד אז למשרדים סינגפוריים.

התשובה הגיעה בשנת 2008, לאחר שהוועדה לפיתוח מגזר המשפט (Committee to Develop the Legal Sector), בראשות השופט V K Rajah, המליצה על פתיחה מדודה.⁸ משרד המשפטים יצר את תוכנית המשרדים הזרים המוסמכים (Qualifying Foreign Law Practice, QFLP). ב־5 בדצמבר 2008 הודיע על הענקת הרישיונות הראשונים ל־Allen & Overy, Clifford Chance, Herbert Smith, Latham & Watkins, Norton Rose ו־White & Case, שנבחרו מתוך 20 הצעות. אמות המידה לבחירה כללו את עבודת האוף־שור שהמשרד בסינגפור יפיק, את מספר עורכי הדין המוצבים בסינגפור, את תחומי העיסוק המוצעים ואת תפקיד המשרד כמטה אזורי.⁹

רישיון QFLP מתיר למשרד זר לעסוק בדין הסינגפורי באמצעות עורכי דין בעלי הסמכה סינגפורית המחזיקים ברישיונות עיסוק, או באמצעות עורכי דין זרים המחזיקים בתעודות עיסוק לעורכי דין זרים. הליטיגציה המקומית והפרקטיקה הכללית נותרו מחוץ לתחום, לרבות משפט פלילי, העברת מקרקעין לצרכנים, דיני משפחה ומשפט מינהלי.¹⁰ התוכנית תוכננה לצד המיזם המשפטי המשותף (Joint Law Venture), המאפשר למשרד זר ולמשרד סינגפורי להתחבר במבנה משותף ולהישאר משרדים נפרדים.¹¹ צורה נוספת, הברית המשפטית הפורמלית (Formal Law Alliance), מתירה שיתוף פעולה הדוק יותר בין משרד זר למשרד סינגפורי ללא מיזם משותף.¹²

המשקל הכלכלי של המשרדים בעלי הרישיון

הרישיונות חודשו בסבבים עוקבים, עם שינויים ברשימת המחזיקים. כאשר חידש משרד המשפטים תשעה רישיונות בסוף 2020, דיווח כי משרדי ה־QFLP הפיקו מאז 2013 הכנסות אוף־שור של יותר מ־3.07 מיליארד דולר סינגפורי והעסיקו כ־190 עורכי דין בעלי הסמכה סינגפורית במשרדיהם בסינגפור.¹³

באוקטובר 2025 היו תשעת המשרדים המחזיקים ברישיונות Allen Overy Shearman Sterling, Clifford Chance, Gibson, Dunn & Crutcher, Latham & Watkins, Jones Day, Linklaters, Norton Rose Fulbright, Sidley Austin ו־White & Case. העדכון של המשרד מ־16 באוקטובר 2025 קבע כי תשעת המשרדים הפיקו בין 2021 ל־2024 הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר סינגפורי מעבודת אוף־שור והעסיקו יותר מ־550 עורכי דין בסינגפור, שלמעלה מ־40% מהם בעלי הסמכה סינגפורית.¹⁴ ההדגשה של הכנסות האוף־שור חושפת את תכלית התוכנית. סינגפור התירה למשרדים זרים לעסוק בדין הסינגפורי בתמורה לעבודה שאחרת הייתה מתבצעת בלונדון, בהונג קונג או בניו יורק. היא שמרה את הפרקטיקה המקומית למשרדים המקומיים, כך שהפתיחה שירתה את ייצוא השירותים המשפטיים בלי לדחוק את רגלי המקצוע המקומי.

מעבר למשרדים בעלי הרישיון, אוכלוסיית המשרדים הזרים ממשיכה לגדול. דיווח ב־Singapore Law Gazette קבע כי בינואר 2026 פעלו בסינגפור 141 משרדי עורכי דין זרים, לעומת 74 בשנת 2020, וכי 1,418 עורכי דין זרים היו רשומים ברשות להסדרת השירותים המשפטיים (Legal Services Regulatory Authority), שהם 18.15% מכלל עורכי הדין הרשומים.¹⁵

הבחינה של 2025

מבנה הרישוי, על קטגוריותיו הנפרדות למשרדים זרים, ל־QFLP, למיזמים משפטיים משותפים ולבריתות משפטיות פורמליות, נעשה מסובך. באוקטובר 2025 המליצה בחינה של המסגרת הרגולטורית למשרדי עורכי דין על שינויים במסגרת ה־QFLP. משרד המשפטים הודיע כי יבחן את ההמלצות, יקיים היוועצות ציבורית ויפרסם את תגובתו בהמשך. הוא התיר לחדש את הרישיונות הקיימים לשנתיים, מ־1 בינואר 2026 עד 31 בדצמבר 2027, והודיע כי תוצאות סבב החידוש הרשמי הבא יפורסמו בשנת 2027.¹⁶ דיווחים בעיתונות תיארו את מטרות הבחינה כמסגרת רישוי פשוטה יותר והגנות חזקות יותר על עצמאותם של משרדים סינגפוריים המשתפים פעולה עם משרדים זרים.¹⁷

הערות

1. Wikipedia, “Lawyers in Singapore” (נצפה בנובמבר 2026): עורכי הדין בסינגפור הם חלק ממקצוע מאוחד ורשאים לפעול הן כ־solicitor והן כ־advocate. ↩
2. Wikipedia, “Law Society of Singapore” (נצפה בנובמבר 2026): הוקמה בשנת 1967; תלונות עוברות דרך Review Committee, Inquiry Committee ו־Disciplinary Committee, ולאחר מכן רשאית הלשכה לפנות ל־Court of Three Judges לשם נזיפה, קנס, השעיה או מחיקה מהפנקס. ↩
3. Wikipedia, “Singapore Academy of Law” (נצפה בנובמבר 2026): נוצרה מכוח Singapore Academy of Law Act, בתוקף מ־1 בנובמבר 1988; תפקידיה כוללים מינוי Senior Counsel, Commissioners for Oaths ו־Notaries Public וכן “International Promotion of Singapore Law”. ↩
4. Wikipedia, “Lawyers in Singapore” (נצפה בנובמבר 2026): מספר עורכי הדין הפעילים עלה מ־4,000 בשנת 2002 ל־6,512 בשנת 2023, ובהם 3,677 גברים ו־2,835 נשים בשנת 2023. ↩
5. Wikipedia, “NUS Faculty of Law” (נצפה בנובמבר 2026): נוסדה בשנת 1956 כמחלקה למשפטים של אוניברסיטת מלאיה; פקולטה משנת 1959; הדיקן המייסד Lionel Astor Sheridan (1956–1962); בוגרים ראשונים בשנת 1961, ובהם Chan Sek Keong ו־Tommy Koh; NUS Law הייתה בית הספר היחיד למשפטים בסינגפור עד להקמת SMU School of Law בשנת 2007; SUSS School of Law הצטרף בשנת 2017. ↩
6. Singapore Institute of Legal Education, דרישות קבלה ל־“qualified persons” בעלי תארים מאוניברסיטאות מאושרות מחוץ לסינגפור. ↩
7. Wikipedia, “Lawyers in Singapore” (נצפה בנובמבר 2026): ביולי 2009 פעלו 95 משרדים זרים ו־840 עורכי דין זרים, לעומת 576 בשנת 2000; בדצמבר 2008 קיבלו שישה משרדים בינלאומיים רישיון לעסוק בדיני תאגידים מקומיים. ↩
8. Ministry of Law, “Update on Qualifying Foreign Law Practice Licences”, 16 באוקטובר 2025 (mlaw.gov.sg, נצפה בנובמבר 2026): תוכנית ה־QFLP הונהגה בשנת 2008 בעקבות המלצות Committee to Develop the Legal Sector, בראשות השופט דאז V K Rajah. ↩
9. Ministry of Law, “Award of Qualifying Foreign Law Practice licences”, הודעה לעיתונות מ־5 בדצמבר 2008, mlaw.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): רישיונות ל־Allen & Overy, Clifford Chance, Herbert Smith, Latham & Watkins, Norton Rose ו־White & Case; 20 הצעות התקבלו עד המועד האחרון, 9 באוקטובר 2008; הרישיונות היו תקפים בתחילה לחמש שנים; אמות המידה לבחירה כללו עבודת אוף־שור, מספר עורכי הדין המוצבים בסינגפור, תחומי עיסוק, תפקיד כמטה אזורי ורקורד גלובלי וסינגפורי. ↩
10. Ministry of Law, “Update on Qualifying Foreign Law Practice Licences”, 16 באוקטובר 2025, mlaw.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): QFLP רשאי לעסוק בדין הסינגפורי “except in domestic areas of litigation and general practice”, כגון משפט פלילי, העברת מקרקעין לצרכנים, דיני משפחה ומשפט מינהלי, באמצעות עורכי דין בעלי הסמכה סינגפורית ורישיונות עיסוק או עורכי דין זרים בעלי תעודות עיסוק לעורכי דין זרים. ↩
11. Ministry of Law, הודעה לעיתונות מ־5 בדצמבר 2008 (mlaw.gov.sg, נצפה בנובמבר 2026): תוכנית ה־QFLP משלימה את הליברליזציה של הבוררות הבינלאומית ואת תוכנית ה־Joint Law Venture. ↩
12. Formal Law Alliance כקטגוריית רישיון לפי Legal Profession Act 1966 ו־Legal Profession (Law Practice Entities) Rules. ↩
13. Ministry of Law, הודעה לעיתונות מדצמבר 2020 על חידוש תשעה רישיונות QFLP, כפי שדווח ב־“Singapore renews 9 foreign firms’ local licences”, Legally India, 31 בדצמבר 2020 (נצפה בנובמבר 2026): 3.07 מיליארד דולר סינגפורי בהכנסות אוף־שור מאז סבב 2013; 190 עורכי דין בעלי הסמכה סינגפורית מועסקים במשרדי סינגפור של תשעת המשרדים; הרישיונות חודשו לחמש שנים. ↩
14. Ministry of Law, “Update on Qualifying Foreign Law Practice Licences”, 16 באוקטובר 2025 (mlaw.gov.sg, נצפה בנובמבר 2026): רשימת תשעת משרדי ה־QFLP; יותר מ־2 מיליארד דולר בהכנסות מעבודת אוף־שור בשנים 2021 עד 2024; יותר מ־550 עורכי דין בסינגפור, למעלה מ־40% מהם בעלי הסמכה סינגפורית. ↩
15. Singapore Law Gazette, דיווח על מקצוע עריכת הדין המצטט נתונים של Legal Services Regulatory Authority נכון לינואר 2026: 141 משרדי עורכי דין זרים (74 בשנת 2020); 1,418 עורכי דין זרים רשומים (18.15% מעורכי הדין הרשומים). ↩
16. Ministry of Law, “Update on Qualifying Foreign Law Practice Licences”, 16 באוקטובר 2025 (mlaw.gov.sg, נצפה בנובמבר 2026): הרישיונות חודשו לאחרונה בסוף 2020 לחמש שנים; ניתנים לחידוש לשנתיים מ־1 בינואר 2026 עד 31 בדצמבר 2027; בחינה המליצה על שינויים במסגרת ה־QFLP, שבעניינם יקיים המשרד היוועצות; תוצאות סבב החידוש הבא יפורסמו בשנת 2027. ↩
17. “Review under way to simplify Singapore’s foreign law firm licensing framework, strengthen local practice independence”, The Business Times, 17 באוקטובר 2025, הובא מחדש ב־Singapore Law Watch. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.