קבוצת הבחינה של המגזר הפיננסי (Financial Sector Review Group)

לקריאת מהדורת ה־PDF (6 עמודים)

בחינה שהחלה לפני הסערה

הבחינה ששינתה את פני המגזר הפיננסי החלה כתגובה למגמות גלובליות, ורק מאוחר יותר הפכה לתגובה למשבר אזורי. לפי הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS), בחינת המגזר הפיננסי החלה באוגוסט 1997. היא נבעה מההכרה שאין לראות כמובטחת את הצמיחה המהירה של המגזר בשלושים השנים שקדמו לכך.¹ הפרק הקודם מתאר כיצד הפיחות התאילנדי של יולי 1997 וההדבקה שבאה בעקבותיו העניקו לבחינה דחיפות שמחבריה לא צפו.

את הטיעון הציבורי בעד הבחינה הציג סגן ראש הממשלה לי הסיין לונג (Lee Hsien Loong) באירוע לציון עשור ל-SESDAQ, הלוח השני של הבורסה, ב-4 בנובמבר 1997. הוא ציין כי השירותים הפיננסיים צמחו בעקביות מהר יותר משאר הכלכלה והיוו 12 אחוזים מהתמ״ג. לטענתו, שיפורים הדרגתיים במדיניות הקיימת לא יספיקו עוד. שני כוחות הניעו את השינוי: הראשון היה הטכנולוגיה, והשני מה שכינה ״תחרות עזה ללא גבולות״, שבה המתחרים של מרכז פיננסי נמצאים כעת ״בכל רחבי העולם״.²

ועדות, יועצים והמגזר הפרטי

קבוצת הבחינה של המגזר הפיננסי (Financial Sector Review Group) הייתה גוף ממשלתי בראשות לי הסיין לונג, שגם חתם על הדוח השנתי של MAS לשנת 1997/98 כיושב ראש הרשות. שיטת עבודתה הייתה להזמין עבודה מאחרים: MAS הקימה ועדות של המגזר הפרטי לבחינת היבטים מסוימים של הליברליזציה, והתקשרה עם McKinsey & Co לביצוע סקירה אסטרטגית של המגזר ולזיהוי הזדמנויות פיתוח. כאשר חלק לי כבוד לתרומת המגזר הפרטי בנובמבר 1998, הוא מנה חמש ועדות ואת יושבי הראש שלהן. פיטר סיאה (Peter Seah) עמד בראש ועדת המשנה לתחרותיות בפיננסים ובבנקאות (Finance and Banking Competitiveness Sub-Committee), אליזבת סאם (Elizabeth Sam) בראש הוועדה לגילוי בבנקאות (Committee on Banking Disclosure), לים יונג וואה (Lim Yong Wah) בראש הוועדה למימון תאגידי (Corporate Finance Committee) ולים הואה מין (Lim Hua Min) בראש ועדת הבחינה של הבורסה של סינגפור (Stock Exchange of Singapore Review Committee). בראש הוועדה לממשל הבורסות (Committee on Governance of Exchanges) עמד ת׳רמן שנמוגרטנם (Tharman Shanmugaratnam), אז בכיר ב-MAS ולימים שר האוצר.³

השימוש בוועדות של המגזר הפרטי היה מכוון. לי הסביר כי הן סייעו לרשויות ״לרתום את המומחיות של הענף ולפתח את הקונצנזוס ואת תחושת המטרה המשותפת בענף״ שהרפורמות דרשו. הוועדות אפשרו לבנקאים, לברוקרים ולעורכי דין לעצב הצעות שישפיעו על עסקיהם שלהם. הן גם חייבו את הענף מראש לרפורמות שיחשפו רבים מחבריו לתחרות. בפברואר 1998 קיבלה הממשלה את רוב ההמלצות של ועדת המשנה לפיננסים ולבנקאות של הוועדה לחקר התחרותיות (Competitiveness Study Committee).⁴

תפיסת הרגולציה החדשה

קבוצת הבחינה הפיקה יותר מרשימת צעדים, שכן היא שינתה את תפיסתו של הרגולטור עצמו. בהצהרתו הראשונה כיושב ראש MAS פרש לי שלושה מרכיבים. MAS תעביר את הדגש מרגולציה לפיקוח ותעניק למוסדות המנוהלים היטב מרחב רב יותר לאמץ את פרופילי הסיכון שהם חשים בנוח עמם. היא תשאיר למשקיעים לשפוט את הסיכונים העסקיים, ובמקביל תעלה את סטנדרטי הגילוי. היא גם תקדם את המגזר הפיננסי באופן פעיל יותר. ההצהרה הוסיפה כי השינויים אינם מבשרים רפיון בערנות, שכן יוטלו הגבלות על מוסדות חלשים או מנוהלים בצורה גרועה.⁵

המחוקק אישר את מנדט הקידום בתוך חודשים ספורים. ב-29 ביוני 1998 העביר הפרלמנט תיקון לחוק MAS (MAS Act) שהגדיל את הדירקטוריון משבעה לעשרה חברים והפך את קידום המגזר הפיננסי לאחד היעדים העיקריים של הרשות.⁶ MAS הקימה גם מחלקה לקידום המגזר הפיננסי (Financial Sector Promotion Department) וארגנה מחדש את קבוצת הפיקוח הפיננסי שלה (Financial Supervision Group) כדי לתמוך בגישה החדשה הממוקדת בסיכונים. רגולטור שנודע באמירת ״לא״ הופקד עתה על בניית ענף.

הצעדים הראשונים של 1998

הצעדים הראשונים באו בשיא המשבר. MAS חייבה את הבנקים להעלות את סטנדרטי הגילוי שלהם, כלומר להפסיק להחזיק רזרבות סמויות ולגלות פרטים על ההפרשות להפסדי אשראי, על פריטים חוץ־מאזניים ועל חשיפות משמעותיות. היא הורידה את יתרת המזומנים המינימלית של הבנקים מ-6 אחוזים ל-3 אחוזים, וכך שחררה נזילות ברגע של לחץ אזורי.⁷

דרישת ההון מהבנקים המקומיים, לעומת זאת, נותרה תובענית. הבנקים המקומיים נדרשו להחזיק הון בשיעור של 12 אחוזים מהנכסים המשוקללים לפי סיכון, כולו בהון רובד 1 (Tier 1). החל מ-1 בדצמבר 1998 שמרה MAS על יחס של 12 אחוזים, אך דרשה רק 10 אחוזים בהון רובד 1, והיתרה הותרה בהון רובד 2 עליון (Upper Tier 2). המינימום הבינלאומי לפי הסכם באזל (Basel Accord) עמד על 8 אחוזים, מתוכם 4 אחוזים ברובד 1. היחס הגבוה היה כרית מכוונת שאפשרה לממשלה לפתוח את השוק לתחרות זרה תוך שמירה על הבנקים המקומיים בין המהוונים ביותר באסיה.⁸

הצעדים הראשונים חרגו גם מתחום הבנקאות. בפברואר 1998 הודיע תאגיד ההשקעות של ממשלת סינגפור (Government of Singapore Investment Corporation, GIC) כי יעביר במשך שלוש שנים סכום נוסף של 25 מיליארד דולר סינגפורי (S$) למנהלי קרנות חיצוניים בעלי משרדים בסינגפור. בנובמבר 1998 הודיעה MAS כי תעביר 10 מיליארד דולר סינגפורי משלה באותה תקופה.⁹ המנדטים נועדו למשוך מנהלי נכסים לעיר, אסטרטגיה שאת תוצאותיה בוחנים פרק V של חלק זה ופרק V של חלק E.

הערות

1. Monetary Authority of Singapore, Annual Report 1998/99, הסעיף “Financial Sector Reforms”, עמ׳ 52: “The financial sector review, which began in August 1997, arose from the recognition that the dramatic pace at which Singapore’s financial sector had been growing over the last 30 years could not be taken for granted.” ↩
2. Lee Hsien Loong, “New Approach to Regulating and Developing Singapore’s Financial Sector”, נאום באירוע עשור ל-SESDAQ, 4 בנובמבר 1997, mas.gov.sg, פסקאות 3–4: “Incremental improvements to established policies will not suffice”; השירותים הפיננסיים “now account for 12% of GDP” – Lee Hsien Loong, נאום מיום 4 בנובמבר 1997, פסקאות 8, 10 ו-13: “The first driving force behind this revolution is technology”; “The second driving force for change is fierce borderless competition”; מתחרים “not across the street, but across the globe”. ↩
3. MAS, Annual Report 1997/98, Chairman’s Statement, עמ׳ 9: “We set up the Financial Sector Review Group, and commissioned private sector committees to study specific aspects of financial sector liberalisation. We also engaged McKinsey & Co to do a strategic review of the sector” – MAS, הודעה לתקשורת, “DPM Pays Tribute to Private Sector Contribution to Financial Sector Reform”, 27 בנובמבר 1998, mas.gov.sg: רשימת חמש הוועדות ויושבי הראש שלהן; Lee Hsien Loong מזוהה כ-“the chairman of the FSRG”. ההודעה מזכירה את Tharman Shanmugaratnam ללא תואר – Wikipedia, “Tharman Shanmugaratnam” (נצפה בנובמבר 2026): הוא “resigned as managing director of the MAS to contest in the 2001 general election”. ↩
4. MAS, הודעה לתקשורת מיום 27 בנובמבר 1998: הוועדות “helped to tap industry expertise, and to develop the industry consensus and common purpose” – MAS, Annual Report 1997/98, לוח האירועים המוניטריים והפיננסיים, עמ׳ 21: ב-18 בפברואר 1998 “The government accepts most of the recommendations of the Finance & Banking Sub-Committee of the Competitiveness Study Committee to liberalise the financial sector.”. ↩
5. MAS, Annual Report 1997/98, Chairman’s Statement, עמ׳ 10: “First, MAS is shifting its emphasis from regulation to supervision … Second, MAS will leave it to investors to judge business risks … Third, MAS is promoting the financial sector more actively.” – MAS, Annual Report 1997/98, Chairman’s Statement, עמ׳ 10: “These changes do not signal any slackening of supervisory vigilance … Restrictions will be placed on weak or poorly managed institutions”. ↩
6. MAS, Annual Report 1997/98, לוח האירועים המוניטריים והפיננסיים, עמ׳ 22 (29 ביוני 1998): ה-MAS (Amendment) Bill 1998 הגדיל את “the maximum size of the MAS Board from 7 to 10” וכלל את “financial sector promotion as one of MAS’s main objectives”. ↩
7. MAS, הודעה לתקשורת, “Financial Sector Remains Resilient Despite Slowdown; MAS’ Efforts to Reform the Sector on Track and Reaping Results”, 24 באוגוסט 1998, mas.gov.sg: “Raised Bank Disclosure Standards” (ללא רזרבות סמויות, גילוי הפרשות, פריטים חוץ־מאזניים וחשיפות משמעותיות); “Lowered Minimum Cash Balance (MCB) from 6% to 3%”. ↩
8. MAS, Annual Report 1998/99, עמ׳ 54: “Previously, local banks had to maintain a CAR of 12%, comprising entirely Tier 1 or equity capital … with effect from December 1998, local banks are required to have at least 10% Tier 1 capital, while the remaining 2% may consist of Upper Tier 2 capital.” – MAS, הודעה לתקשורת מיום 27 בנובמבר 1998: יחס הלימות הון (CAR) של 12 אחוזים, מתוכם לפחות 10 אחוזים ברובד 1, בתוקף מ-1 בדצמבר 1998, לעומת תקן BIS של 8 אחוזים CAR ו-4 אחוזים ברובד 1. ↩
9. MAS, Annual Report 1998/99, עמ׳ 55: בפברואר 1998 הודיע GIC כי יעביר “an additional $25 billion over the following three years to external fund managers who have offices in Singapore”; בנובמבר 1998 הודיעה MAS כי תעביר “$10 billion over the following three years”. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.