קריסת Barings בשנת 1995

לקריאת מהדורת ה־PDF (6 עמודים)

Barings Futures Singapore וניק ליסון

Barings פעל בתחום בנקאות ההשקעות (merchant banking) בלונדון במשך יותר מ־230 שנה. בסוף שנות ה־80 נכנס לתחומי פעילות חדשים, ובראשם מסחר בניירות ערך באמצעות Baring Securities Limited. הקבוצה התקשתה לשלב אותם במבנה שתרבותו עוצבה בידי הבנקאות המסורתית.¹ המשבר הקודם של הבנק, בשנת 1890, כאשר הבנק המרכזי של אנגליה (Bank of England) ארגן קרן ערבות בסך 17.1 מיליון ליש״ט לאחר ש־Barings הזרים כ־140 מיליון ליש״ט של השקעות לארגנטינה, הראה שניתן לחלץ את הבית כאשר הסיטי סבור שהוא חשוב מכדי ליפול.² בשנת 1995 לא היה עוד חילוץ כזה אפשרי.

Barings פתח משרד לחוזים עתידיים ואופציות בסינגפור באפריל 1992. ניק ליסון (Nick Leeson), עובד צעיר מתחום הסליקה של עסקי Barings, מונה למנהל הכללי. הוא הופקד הן על המשרד הקדמי (front office), שבו בוצעו העסקאות, והן על המשרד האחורי (back office), שבו נרשמו ונסלקו. הוא הוסמך לסחור רק במסגרת פעילות ״החלפה״ (switching) בין SIMEX לבין בורסת אוסקה, שהנהלת Barings ראתה בה פעילות בסיכון נמוך משום שלא כללה פוזיציות פתוחות מוחלטות.³

חשבון 88888 וההפסדים המוסתרים

בפועל נקט ליסון במשך שנתיים וחצי פוזיציות בלתי מורשות בחוזים עתידיים על מדד הניקיי ועל אגרות חוב של ממשלת יפן ב־SIMEX ובאוסקה. הוא גם כתב אופציות על מדד הניקיי ללא הרשאה, וחשף בכך את הקבוצה להפסדים שעלולים להיות בלתי מוגבלים. את ההפסדים שנוצרו הסתיר בחשבון טעויות של הסניף, שנודע לימים במספרו, 88888. מאחר ששלט במשרד האחורי, יכול היה לתפעל את הרישומים כך שהחשבון לא הופיע בדוחות שנשלחו ללונדון.⁴

הנתונים שנחשפו לאחר הקריסה מראים כיצד הצטברו ההפסדים. לפי הדיווח של שר האוצר הבריטי לפרלמנט, הם עלו על 20 מיליון ליש״ט עד סוף 1993 ועל 200 מיליון ליש״ט עד סוף 1994. אף על פי כן הציגו טיוטת הדוחות הכספיים של Barings לשנת 1994 רווח לפני מס של 102 מיליון ליש״ט, לאחר העברה של סכום זהה לקופת בונוסים קבוצתית, בעוד ההון הרשום של הקבוצה עמד על כ־350 מיליון ליש״ט. בשלב מסוים האמינה הנהלת Barings שיותר מ־60 אחוז מהכנסות פעילות הנגזרים העולמית שלה נבעו מהארביטראז׳ של ליסון, שנחשב לבעל סיכון נמוך.⁵ הרווחים לכאורה היו למעשה תוצר של הפסדים מוסתרים. איש בלונדון לא שאל כיצד פעילות נטולת סיכון יכולה להרוויח כל כך הרבה.

קובה והשבועות האחרונים

בתחילת 1995 החזיק ליסון בפוזיציות ארוכות בחוזים עתידיים על הניקיי, בפוזיציות קצרות בחוזים עתידיים על אגרות חוב של ממשלת יפן ובפוזיציית תנודתיות קצרה באופציות על הניקיי. האסטרטגיה חייבה שהניקיי יעלה, שמחירי אגרות החוב היפניות יירדו ושהתנודתיות של המדד תישאר נמוכה. ב־17 בינואר 1995 פקדה רעידת אדמה בעוצמה 6.9 את אזור קובה ביפן. מאמצע ינואר בערך ירד הניקיי, לעיתים בחדות, ובמקביל גרמה הקלה בשיעורי הריבית ביפן להפסדים בפוזיציות הקצרות באגרות החוב. בתחילת פברואר החזיר ליסון לזמן קצר את הפסדיו לאותה שנה. בשבועיים האחרונים של החודש פנו כל השווקים שלו נגדו.⁶

את ההפסדים היה צורך לממן באמצעות תשלומי בטוחות (margin) לבורסות, שדרשו מ־Barings מזומנים מדי יום עם תנודות המחירים. הכסף הגיע בעיקר מלונדון והועבר לסינגפור ללא כל בדיקה עצמאית של תקפות הבקשות. Price Waterhouse, שמונתה בידי בית המשפט בסינגפור, דיווחה ש־Barings שלח כ־900 מיליון דולר ארה״ב לחברת הבת שלו לחוזים עתידיים בסינגפור בחודשיים הראשונים של 1995. ממש לפני הקריסה עמד המימון שניתן לחברת הבת בסינגפור על פי שניים מההון של קבוצת Barings.⁷ מנגנון הבטוחות של הבורסה עשה אפוא בדיוק את מה שנועד לעשות. הוא אילץ את Barings לשלם על הפסדיו במזומן, יום אחר יום, עד שהבנק לא יכול היה לשלם עוד.

בריחה, חדלות פירעון ומשפט

ליסון עזב את סינגפור ב־23 בפברואר 1995. במהלך סוף השבוע שלאחר מכן ניסה הבנק המרכזי של אנגליה לארגן חילוץ, ללא הצלחה. Barings הוכרז חדל פירעון ב־26 בפברואר. עד 27 בפברואר הגיעו ההפסדים המצטברים ל־827 מיליון ליש״ט, ובצירוף עלות סגירת כל הפוזיציות הסתכמו ההפסדים מהמסחר הבלתי מורשה של חברת הבת בסינגפור ב־927 מיליון ליש״ט. בתחילת מרץ רכשה הקבוצה הפיננסית ההולנדית ING את Barings בסכום סמלי של ליש״ט אחת ונטלה על עצמה את התחייבויותיו.⁸

ליסון נעצר בפרנקפורט ב־2 במרץ 1995 והוסגר לסינגפור בנובמבר. המקורות נוקבים בתאריך 20 או 23 בנובמבר 1995. הוא הודה בשני אישומים: הטעיית רואי החשבון המבקרים של הבנק והונאת SIMEX. שופט בית המשפט המחוזי ריצ׳רד מגנוס (Richard Magnus) גזר עליו שש שנות מאסר וחצי. התביעה לא המשיכה בתשעה אישומים נוספים של הונאה וזיוף, שבהם הודה ליסון ושבית המשפט שקל בגזירת הדין. הוא שוחרר מכלא צ׳אנגי ביולי 1999, לאחר שריצה כשני שלישים מהעונש עם ניכוי בשל התנהגות טובה.⁹

לבחירת סינגפור כמקום המשפט הייתה חשיבות. מאחר שהעבירות בוצעו בבורסה סינגפורית ונגד שוק סינגפורי, ביקשו רשויות סינגפור את הסגרתו של אזרח בריטי שנעצר בגרמניה ושפטו אותו לפי הדין הסינגפורי. ההעמדה לדין הראתה למשתתפים זרים שהעיר תחיל את המשפט הפלילי שלה על התנהגות בשווקיה, ללא קשר לאזרחותו של העבריין או של מעסיקו. פרק V של חלק H חוזר לעיקרון זה בהקשר של האכיפה המודרנית.

הערות

1. Reserve Bank of Australia, “Implications of the Barings Collapse for Bank Supervisors”, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 1: ל־Barings הייתה “a presence in merchant banking of over 230 years”; מסוף שנות ה־80 המשימה המאתגרת ביותר הייתה “the incorporation of the securities business into a structure which, until then, had been dominated by banking activities and culture”. ↩
2. Bank of England, Bank Underground, “Rescuing a SIFI, Halting a Panic: the Barings Crisis of 1890”, 10 בפברואר 2016: Barings הזרים כ־140 מיליון ליש״ט לארגנטינה בין 1885 ל־1890; קרן הערבות בסך 17.1 מיליון ליש״ט הוכרזה ב־15 בנובמבר 1890. ↩
3. Wikipedia, “Nick Leeson” (נצפה בנובמבר 2026): Barings פתח משרד לחוזים עתידיים ואופציות בסינגפור באפריל 1992; ליסון, שמונה למנהל הכללי, “sent to head both front office and back office operations”; Reserve Bank of Australia, “Implications of the Barings Collapse for Bank Supervisors”, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 2: ליסון “was authorised to engage in active trading out of Singapore, but only as part of a ‘switching’ (or arbitrage) operation between the Singaporean and Osaka futures exchanges”, פעילות שנחשבה לבעלת סיכון נמוך משום שלא כללה פוזיציות פתוחות מוחלטות. ↩
4. Reserve Bank of Australia, “Implications of the Barings Collapse for Bank Supervisors”, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 2: ליסון “had engaged, for a period of 2½ years, in unauthorised position-taking in Nikkei futures and Japanese Government Bond (JGB) futures on SIMEX and Osaka futures exchanges” וכתב ללא הרשאה אופציות סחירות בבורסה על מדד הניקיי; Wikipedia, “Barings Bank” (נצפה בנובמבר 2026): ליסון שינה את חשבון הטעויות של הסניף, שנודע לימים כחשבון 88888, ה־“five-eights account”, כדי למנוע מלונדון לקבל דוחות יומיים רגילים. ↩
5. Hansard, House of Lords, 18 ביולי 1995, “Barings”, כרך 566, טורים 142–156 (חזרה על הצהרת שר האוצר): הפסדים מצטברים של “over £20 million” עד סוף 1993 ושל “over £200 million” עד סוף 1994; Reserve Bank of Australia, “Implications of the Barings Collapse for Bank Supervisors”, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 2–3: הפסדים שלא הוכרו בשנת 1994 בסך 185 מיליון ליש״ט; טיוטת הדוחות לשנת 1994 הציגה רווח לפני מס של 102 מיליון ליש״ט “after allowing for transfers to a Group bonus pool of the same amount”; הון קבוצתי רשום “in the order of £350 million”; “over 60 per cent of the revenues of its worldwide derivatives operations was generated out of Leeson’s arbitrage operations”. ↩
6. Reserve Bank of Australia, “Implications of the Barings Collapse for Bank Supervisors”, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 2: בתחילת 1995 נקט ליסון פוזיציות ארוכות בחוזים עתידיים על הניקיי, פוזיציות קצרות בחוזים עתידיים על JGB ופוזיציית “short volatility” באופציות סחירות על הניקיי, שחייבו שהניקיי יעלה, שמחירי אגרות החוב היפניות יירדו ושהתנודתיות תישאר נמוכה; “from around mid January, the Nikkei fell, at times sharply”; בשלב מסוים בתחילת פברואר החזיר ליסון את הפסדיו לאותה שנה; בשבועיים האחרונים של פברואר פנו כל השווקים נגדו; Wikipedia, “Great Hanshin earthquake” (נצפה בנובמבר 2026): רעידת האדמה פקדה ב־17 בינואר 1995 בשעה 5:46:53 לפנות בוקר לפי שעון יפן התקני ו־“measured 6.9 on the moment magnitude scale”. ↩
7. Hansard, House of Lords, 18 ביולי 1995, “Barings”: “The money required to fund the losses came primarily from London” והכסף “advanced to Singapore with no independent check on the validity of the requests”; The Christian Science Monitor, “Singapore Sent Warnings In Barings Bank Debacle”, 8 במרץ 1995: Price Waterhouse דיווחה שבחודשיים הראשונים של 1995 שלח Barings כ־900 מיליון דולר לחברת הבת שלו לחוזים עתידיים בסינגפור; Reserve Bank of Australia, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 3: “Immediately prior to the collapse, funding to BFS represented twice Barings Group capital.” ↩
8. Wikipedia, “Barings Bank” (נצפה בנובמבר 2026): ליסון עזב את סינגפור ב־23 בפברואר 1995; ניסיון החילוץ של הבנק המרכזי של אנגליה בסוף השבוע לא צלח; Barings הוכרז חדל פירעון ב־26 בפברואר 1995; ING רכשה את הבנק בשנת 1995 “for the nominal sum of £1” ונטלה על עצמה את התחייבויותיו; Reserve Bank of Australia, RBA Bulletin, נובמבר 1995, עמ׳ 2: ההפסדים המצטברים שלא דווחו הגיעו ל־“£827 million by 27 February 1995. Adding in the costs of closing out all positions, cumulative losses incurred on BFS’s unauthorised trading totalled £927 million.” ↩
9. Wikipedia, “Barings Bank” (נצפה בנובמבר 2026): נתפס בפרנקפורט ב־2 במרץ והוסגר לסינגפור ב־23 בנובמבר, 272 ימים לאחר בריחתו; Wikipedia, “Nick Leeson” (נצפה בנובמבר 2026): הוסגר ב־20 בנובמבר 1995; הודאה בשני אישומים של “deceiving the bank’s auditors and of cheating the Singapore exchange”; עונש של שש שנים וחצי שגזר שופט בית המשפט המחוזי Richard Magnus; שחרור ביולי 1999 בשל התנהגות טובה לאחר שריצה לפחות שני שלישים מהעונש; Gulf News, “December 2, 1995: Whiz-kid trader Nick Leeson jailed”: תשעה אישומים נוספים של הונאה וזיוף בוטלו, אך ליסון הודה בהם והם נשקלו בגזירת הדין; שישה חודשים מהעונש נגעו להטעיית רואי החשבון. המקורות מתארכים את גזר הדין ל־1 או ל־2 בדצמבר 1995. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.