המשרדים האסייתיים של בתי המסחר הגלובליים

לקריאת מהדורת ה־PDF (8 עמודים)

מדוע הגיעו הבתים הגלובליים לסינגפור

בתי המסחר הגלובליים הגיעו לסינגפור מאותה סיבה שבגללה הגיעו בתי הסוכנות (agency houses) של המאה התשע־עשרה, כפי שתיארו פרק IV של חלק A ופרק II של חלק B: העיר עמדה בין המפיקים של האזור לבין שווקי העולם. משנות ה־60 ואילך הפכו בתי זיקוק הנפט שנבנו על האיים הסמוכים לחופי סינגפור, הנבחנים בפרק II של חלק זה, את העיר למרכז הפיזי ולמרכז התמחור של שוק הנפט האסייתי. הסוחרים הלכו בעקבות החביות. משהתרכזו עסקי הזיקוק, האחסון והתדלוק הימי (bunkering) בסינגפור, כל בית שרצה לסחור בנפט באסיה נזקק לדסק בה.

הגל השני הגיע עם עליית הביקוש הסיני אחרי 2000. עפרות ברזל, פחם, נחושת, פולי סויה ושמן דקלים זרמו בכמויות הולכות וגדלות לסין, להודו ולדרום־מזרח אסיה. עבור בית מסחר שמושבו בז׳נבה או בלונדון, יום העבודה באירופה חפף באופן חלקי בלבד לשעות הפעילות של קונים ומוכרים אסייתים. דסק מסחר בסינגפור יכול היה לכסות את אזור הזמן האסייתי, לעבוד מול צדדים שכנגד סינים, הודים, אינדונזים ואוסטרלים בשעות העבודה שלהם ולהישען על הבנקים ועל נותני השירותים של עיר אחת. כיום מציינת Enterprise Singapore כי עשרת סוחרי האנרגיה הגלובליים המובילים ממוקמים בסינגפור, וכי לשלוש מתוך חמש יצרניות עפרות הברזל הגדולות יש נוכחות בה.¹

הגורם השלישי היה המדיניות הציבורית. תוכנית הסוחר הגלובלי (Global Trader Programme), ששיעורי המס המופחתים שלה, 5, 10 או 15 אחוזים על הכנסה כשירה, נותחו בפרק I של חלק זה, תגמלה חברות שהציבו בסינגפור פעילות מסחר משמעותית, עובדים מיומנים ופונקציות אסטרטגיות.² Enterprise Singapore מדווחת על כ־350 סוחרים גלובליים המעוגנים בעיר ועל 1.9 טריליון דולר ארה״ב של מסחר אוף־שור, עם יעד מוצהר להכפיל את המסחר האוף־שור עד 2030.³ הנתון של 350 סוחרים גלובליים והנתון של 400 שחקנים בתחום סחורות־היסוד שצוטט במבוא באים מאותה סוכנות, אך הם מודדים אוכלוסיות שונות. זוהי תזכורת לכך שספירת חברות המסחר תלויה בהגדרות, כפי שהראה כרך ז׳נבה לגבי שווייץ.

Trafigura: בית שמטהו בסינגפור

Trafigura היא המקרה הבולט ביותר של בית גלובלי שהפך את סינגפור למושבו המשפטי. החברה הוקמה ב־1993 בידי Claude Dauphin ו־Eric de Turckheim יחד עם ארבעה שותפים מייסדים נוספים.⁴ חברת האם של הקבוצה היא Trafigura Group Pte. Ltd., חברה פרטית סינגפורית שמשרדה הראשי במגדל Ocean Financial Centre, ואילו ז׳נבה, יוסטון, מונטווידאו ומומבאי משמשות מרכזים אזוריים.⁵ כרך ז׳נבה תיעד את אותו הסדר מהצד השני: המטה נמצא בסינגפור, אף שחלק גדול מפעילות הקבוצה מתנהל בז׳נבה.⁶

הנתונים מראים את היקף העסק שבראשו עומדת כיום חברה סינגפורית. בשנת הכספים 2025 דיווחה Trafigura על הכנסות של 240.3 מיליארד דולר ארה״ב ועל רווח נקי של 2.67 מיליארד דולר ארה״ב, עם כ־12,000 עובדים. הקבוצה מוחזקת במלואה בידי כ־1,400 מעובדיה. Richard Holtum מונה למנכ״ל בינואר 2025, ואילו קודמו Jeremy Weir קיבל על עצמו את תפקיד יו״ר הקבוצה. Weir החליף את המייסד־השותף Claude Dauphin, שנפטר בספטמבר 2015.⁷

המושב הסינגפורי לא הגן על הקבוצה מפני הליכים זרים. ב־28 במרץ 2024 הודתה Trafigura בארצות הברית בקשירת קשר להפרת הוראות איסור השוחד שבחוק שיטות השחיתות הזרות (Foreign Corrupt Practices Act) בקשר לתשלומים לעובדי ציבור ברזילאים, והסכימה לשלם כ־127 מיליון דולר ארה״ב. בינואר 2025 הרשיע בית המשפט הפלילי הפדרלי של שווייץ את החברה בכך שלא נקטה את אמצעי הארגון הדרושים למניעת שוחד. הוא הטיל קנס של 3.3 מיליון דולר ארה״ב והורה על פיצוי של 145.6 מיליון דולר ארה״ב, בפסק דין ש־Trafigura ערערה עליו.⁸ המקרים מראים כי בית מסחר חשוף לכל תחום שיפוט שבו פועלים סוחריו, בלי קשר למקום התאגדותה של חברת האם. פרק V של חלק H בוחן את משטרי האכיפה הרלוונטיים.

Vitol, Gunvor, Glencore ו־Mercuria

Vitol, סוחרת האנרגיה העצמאית הגדולה ביותר, נוסדה ברוטרדם ב־1966. חברת הבת הסינגפורית שלה, Vitol Asia Pte Ltd, הוקמה באפריל 1990, ובראשה עומד Mike Muller מאז 10 בספטמבר 2019.⁹ הקבוצה סוחרת בממוצע ביותר מ־7.3 מיליון חביות נפט ומוצרי נפט ביום. ב־2025 דיווחה על הכנסות של 343 מיליארד דולר ארה״ב ועל רווח נקי של 4.2 מיליארד דולר ארה״ב. פעילויותיה הגדולות ביותר נמצאות בז׳נבה, ביוסטון, בלונדון ובסינגפור, ארבע הערים שבהן ישבו כ־450 שותפים בכירים ב־2024.¹⁰ Vitol גם בלעה את שרידיו של בית מסחר שנרשם בעבר למסחר בסינגפור, כאשר השלימה את רכישת קבוצת Noble לאחר ארגונה מחדש ב־1 בינואר 2025.¹¹

Gunvor, שנוסדה ב־2000 בידי Gennady Timchenko ו־Torbjörn Törnqvist, מחזיקה את משרדה הראשי בז׳נבה ואת משרדה הרשום בניקוסיה. סינגפור היא אחד ממרכזי המסחר העיקריים שלה. לשנת הכספים 2025 דיווחה על הכנסות של 144 מיליארד דולר ארה״ב ועל רווח נקי של 567 מיליון דולר ארה״ב.¹² Glencore, שמטהּ בבאר (Baar) ומשרדה הרשום בג׳רזי, רשומה למסחר בלונדון מאז מאי 2011 ודיווחה על הכנסות של 247.5 מיליארד דולר ארה״ב ל־2025.¹³ Mercuria, שנוסדה בז׳נבה ב־2004 בידי Marco Dunand ו־Daniel Jaeggi, מאוגדת באיי קיימן. ב־2016 רכשה ChemChina 12 אחוזים מהחברה, סימן מוקדם לכניסתו של הון ממשלתי סיני לבתי המסחר העצמאיים.¹⁴

לבתים אלה דפוס משותף. כל אחד מהם פורס את ישויותיו המשפטיות על פני כמה תחומי שיפוט, מציב את הנהלתו האסטרטגית במקום מגוריהם של השותפים הבכירים ובונה דסקים אזוריים של מסחר בכל מקום שבו אזור הזמן והשוק מחייבים זאת. סינגפור היא הצומת האסייתי של דפוס זה. עבור Trafigura היא הפכה גם לפסגה המשפטית של הקבוצה.

ענקיות החקלאות: Cargill, Louis Dreyfus ו־Bunge

סוחרי החקלאות המערביים הגדולים פעלו לפי אותו היגיון. Louis Dreyfus Company, שנוסדה באלזס ב־1851 ומטהּ ברוטרדם, מונה את סינגפור ואת בייג׳ינג בין משרדיה העיקריים. צאצאי המייסד עדיין מחזיקים בחברה, ואילו חברת האחזקות הממשלתית של אבו דאבי ADQ מחזיקה ב־45 אחוזים.¹⁵ Cargill, המוחזקת בכ־88 אחוזים בידי משפחת Cargill, דיווחה על הכנסות של 154 מיליארד דולר ארה״ב ל־2025.¹⁶ Bunge, המאוגדת כיום בז׳נבה ומופעלת מסנט לואיס, השלימה את המיזוג עם Viterra ביולי 2025.¹⁷

עבור קבוצות אלה סינגפור היא הבסיס הטבעי לצד האסייתי של עסקיהן. הן קונות שמן דקלים באינדונזיה ובמלזיה, מוכרות דגנים וזרעי שמן לסין ולדרום־מזרח אסיה, מפעילות מפעלי כתישה וזיקוק באזור ושוכרות כלי שיט ברחבי האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט. Enterprise Singapore מציינת כי חמש קבוצות האגרו־ביזנס הגדולות נוכחות בעיר ומתארת את סינגפור כמרכז המסחר החקלאי השני בגודלו בעולם.¹⁸ הסוכנות אינה מציינת מהו המרכז הגדול ביותר. הדירוג שלה תלוי באופן שבו נמדדת פעילות המסחר החקלאי.

סוחרים בינוניים ומומחים

בין הבתים הגלובליים לבין האלופות האסייתיות ניצבת אוכלוסייה גדולה של סוחרים בינוניים ומומחים. חלקם סוחרים במוצר אחד, כגון פחם, דשנים, פטרוכימיקלים, מתכות מזוקקות או אורז. אחרים משרתים מסדרון אחד, למשל בין אינדונזיה לסין או בין המפרץ לדרום אסיה. רבים מהם נוסדו בידי עובדים לשעבר של הבתים הגדולים שעזבו עם תיק לקוחות ועם מיומנות ייחודית. בעליהם הם לעיתים קרובות משפחות או קבוצות קטנות של שותפים מסין, מהודו, מאינדונזיה או מאירופה, והחברה הסינגפורית שלהם היא לא פעם חברת האם המפעילה של העסק כולו.

חברות אלה מעניקות למרכז את צפיפותו. הן משתמשות באותם בנקים, בודקים, ברוקרים, סוכני ספנות ומשרדי עורכי דין כמו הבתים הגדולים, ובכך הן מעסיקות את נותני השירותים ומפזרות את עלויותיהם הקבועות. הן גם החלק הפגיע ביותר של האוכלוסייה. ההון שלהן דל ביחס לערך המטענים שהן מממנות, ולכן הן תלויות במידה רבה באשראי בנקאי. כאשר בנקים צמצמו את חשיפותיהם למימון סחורות אחרי 2020, כמתואר בפרק I של חלק H, הסוחרים הבינוניים חשו בכך ראשונים. כמה מהם פנו למלווים חלופיים, לקרנות מימון סחר או לקווי האשראי של שותפים גדולים יותר, ואחרים התמזגו או נסגרו.

מה עושה המשרד בסינגפור

המשרד הסינגפורי של בית גלובלי משלב בדרך כלל כמה פונקציות. הסוחרים שלו קונים ומוכרים את המטענים הנעים בתוך אסיה או בין אסיה לאזורים אחרים, לעיתים קרובות בלי שהסחורה נוגעת בסינגפור כלל. אנשי התפעול שלו שוכרים כלי שיט, מארגנים אחסון וערבול ומתזמנים אספקות. צוות אשראי וסיכונים מעריך צדדים שכנגד אסייתים ומנטר חשיפות. צוות כספים מנהל משא ומתן עם בנקי העיר על מכתבי אשראי ועל מסגרות אשראי מבוססות בסיס ביטחונות (borrowing base), הנבחנות בפרק I של חלק H. עובדי הציות בודקים צדדים שכנגד, מטענים וכלי שיט מול רשימות סנקציות, משימה שחשיבותה מתוארת בפרק IV של חלק H.

תוכנית הסוחר הגלובלי דורשת חלק ניכר ממהות זו כתנאי לשיעורי המס המופחתים שלה. לכן המשרד חייב לבצע בעיר פונקציות ממשיות של מסחר, סיכונים וניהול. בבתים הגדולים יותר מארחת סינגפור גם את ההנהלה האזורית, כך שראש אסיה יושב בעיר ומדווח לבכיר בקבוצה בז׳נבה, בלונדון או בסינגפור עצמה. המבנה מעניק למשרד הסינגפורי סמכות החלטה ממשית על התיק האסייתי, ואילו הקצאת ההון ומגבלות הסיכון הכוללות נותרות בדרך כלל בידי הקבוצה.

הערות

1. Enterprise Singapore, “Why Singapore: Trade”, enterprisesg.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): “Top 10 global energy traders” ממוקמים בסינגפור; ל־“Three of the top five iron ore producers globally” יש נוכחות. ↩
2. Enterprise Singapore, “About the Global Trader Programme (GTP)”, enterprisesg.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): “a concessionary tax rate of 5%, 10% or 15% on qualifying income” לחמש שנים; המבקשים מתחייבים לפעילויות מסחר משמעותיות, לאנשי מקצוע מיומנים ולפונקציות אסטרטגיות כגון ניהול אסטרטגי, ציות וניהול סיכונים. ↩
3. Enterprise Singapore, “Why Singapore: Trade”, enterprisesg.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): “~350 global traders anchored in Singapore”; “US$1.9t in offshore trade”; יעד “double offshore trade” עד 2030. ↩
4. Wikipedia, “Trafigura” (נצפה בנובמבר 2026): “formed in Geneva by Claude Dauphin and Eric de Turckheim in 1993”, עם Graham Sharp, Antonio Cometti, Daniel Posen ו־Mark Crandall כשותפים מייסדים נוספים. ↩
5. Wikipedia, “Trafigura” (נצפה בנובמבר 2026): Trafigura Group Pte. Ltd., שמטהּ ב־Ocean Financial Centre, סינגפור, עם מרכזים אזוריים בז׳נבה, ביוסטון, במונטווידאו ובמומבאי. ↩
6. Ressos, Genève, place financière internationale, partie G, chapitres II et VI: מטה Trafigura נמצא בסינגפור, “bien qu’une grande partie de ses activités se déroule à Genève”. ↩
7. Wikipedia, “Trafigura” (נצפה בנובמבר 2026): “wholly owned by approximately 1,400 of its employees”; Richard Holtum מנכ״ל מינואר 2025; Jeremy Weir, שהחליף את Claude Dauphin, נכנס לתפקיד יו״ר הקבוצה ב־2025; פטירתו של Dauphin בספטמבר 2015. Wikipedia, “Trafigura” (נצפה בנובמבר 2026), תיבת מידע: הכנסות של 240.3 מיליארד דולר ארה״ב ורווח נקי של 2.67 מיליארד דולר ארה״ב לשנת הכספים 2025; כ־12,000 עובדים (2025). ↩
8. Wikipedia, “Trafigura” (נצפה בנובמבר 2026): הודאה באשמה מ־28 במרץ 2024 בקשירת קשר להפרת הוראות איסור השוחד של ה־FCPA, כ־127 מיליון דולר ארה״ב; הרשעה בידי בית המשפט הפלילי הפדרלי של שווייץ בינואר 2025 בשל “not having sufficient systems in place to prevent bribery”, קנס של 3.3 מיליון דולר ארה״ב ופיצוי של 145.6 מיליון דולר ארה״ב; הוגש ערעור, פסק הדין טרם נעשה חלוט. ↩
9. Wikipedia, “Vitol” (נצפה בנובמבר 2026): נוסדה ברוטרדם ב־1966 בידי Henk Viëtor; Vitol Asia Pte Ltd נוסדה באפריל 1990 ומטהּ בסינגפור; Mike Muller מנכ״ל Vitol Asia מאז 10 בספטמבר 2019. ↩
10. Wikipedia, “Vitol” (נצפה בנובמבר 2026): הפעילויות הגדולות ביותר בז׳נבה, ביוסטון, בלונדון ובסינגפור; ב־2024 כ־450 שותפים בכירים בלונדון, בז׳נבה, בסינגפור וביוסטון. Wikipedia, “Vitol” (נצפה בנובמבר 2026): יותר מ־7.3 מיליון חביות ביום של נפט ומוצרי נפט; הכנסות 2025 של 343 מיליארד דולר ארה״ב, רווח נקי של 4.2 מיליארד דולר ארה״ב, הון עצמי כולל של 29.1 מיליארד דולר ארה״ב. ↩
11. Wikipedia, “Noble Group” (נצפה בנובמבר 2026): “On the 1 January 2025 Noble was fully acquired by Vitol”; Wikipedia, “Vitol” (נצפה בנובמבר 2026): רכישת Noble Resources הושלמה בינואר 2025. ↩
12. Wikipedia, “Gunvor (company)” (נצפה בנובמבר 2026): נוסדה ב־2000; משרד ראשי בז׳נבה, משרד רשום בניקוסיה; סינגפור אחד ממרכזי המסחר העיקריים; הכנסות לשנת הכספים 2025 של 144 מיליארד דולר ארה״ב, רווח נקי של 567 מיליון דולר ארה״ב. ↩
13. Wikipedia, “Glencore” (נצפה בנובמבר 2026): מטה בבאר (Baar), משרד רשום בסנט הלייר, ג׳רזי; נרשמה למסחר בבורסה של לונדון במאי 2011; הכנסות 2025 של 247.535 מיליארד דולר ארה״ב. ↩
14. Wikipedia, “Mercuria Energy Group” (נצפה בנובמבר 2026): נוסדה ב־2004 בידי Marco Dunand ו־Daniel Jaeggi; ממוקמת בז׳נבה עם 37 משרדים נוספים; מאוגדת באיי קיימן; ChemChina רכשה 12% ב־2016. ↩
15. Wikipedia, “Louis Dreyfus Company” (נצפה בנובמבר 2026): נוסדה ב־1851 באלזס; משרד ראשי ברוטרדם; סינגפור ובייג׳ינג בין משרדיה העיקריים; “His descendants still own the company to this day”; ADQ רשומה כבעלת 45%. ↩
16. Wikipedia, “Cargill” (נצפה בנובמבר 2026), תיבת מידע: בעלים “Cargill family (88%)”; הכנסות של 154 מיליארד דולר ארה״ב (2025). ↩
17. Wikipedia, “Bunge Global” (נצפה בנובמבר 2026): “incorporated in Geneva, Switzerland, and headquartered in St. Louis, Missouri”; המיזוג עם Viterra הושלם ביולי 2025. ↩
18. Enterprise Singapore, “Why Singapore: Trade”, enterprisesg.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): “The top five agri-business giants globally, making Singapore the world’s 2nd largest agri-trading hub”. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.