שוק הדולר האסייתי של 1968: סיכום
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
שוק הדולר האסייתי החל באוקטובר 1968, כאשר Bank of America פתח בסינגפור את יחידת המטבע האסייתית הראשונה (Asian Currency Unit, ACU), כדי לקבל פיקדונות דולריים מתושבי חוץ בשעות שבהן לונדון וניו יורק היו סגורות. סינגפור אפשרה את קיומו של השוק בכך שפטרה בשנת 1968 ריבית על פיקדונות של תושבי חוץ מניכוי המס במקור בשיעור 40 אחוז, הפחיתה בשנת 1973 את המס על רווחי אוף־שור ל־10 אחוז והסירה בהדרגה מסי בולים, מסי עיזבון ודרישות נזילות. הרישום החשבונאי הנפרד של יחידות ACU אפשר למדינה להעניק את ההטבות הללו לפעילות האוף־שור ובה בעת להגן על הכלכלה המקומית ועל הדולר הסינגפורי, אף שהזרימות הספקולטיביות של 1972 ו־1973 הראו שניתן לחצות את המחסום. השוק צמח מ־30.5 מיליון דולר ארה״ב ל־85.9 מיליארד דולר עד 1981, הפך מצינור להעברת כספים אסייתיים ללונדון למתווך עבור לווים אסייתיים, וביסס את מעמדה של סינגפור כמרכז מימון לצד הונג קונג כמרכז רישום עסקאות. השיטה שלו, זיהוי פער, הסרת מכשול מסוים ותיחום (ring-fencing) הפעילות החדשה, הפכה לתבנית לאסטרטגיות מאוחרות יותר, ואילו ההפרדה עצמה בין יחידות ACU ליחידות בנקאות מקומיות (Domestic Banking Units) בוטלה ב־1 ביולי 2021.
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.