简体 繁體 日本語 한국어 English Deutsch Français Italiano Español Português Русский Українська

פרשת הלבנת ההון של 2023

לקריאת מהדורת ה־PDF (10 עמודים)

החקירה והפשיטות של 15 באוגוסט 2023

לפרשת 2023 קדמה היסטוריה ארוכה. מוסדות פיננסיים וחברות אחרות הגישו דיווחים על פעילות חשודה, ובהם שימוש במסמכים שנחשדו כמזויפים כדי לבסס את מקורות הכספים שהוחזקו בחשבונות בנק. בתחילת 2022 פתחה המשטרה בבדיקה מודיעינית סמויה, שחשפה רשת של אנשים קשורים זה לזה שהחזיקו נכסים משמעותיים בסינגפור. לאחר שאספה המשטרה די ראיות, היא עצרה ב־15 באוגוסט 2023 עשרה חשודים בסדרת פשיטות בו־זמניות ברחבי האי.1

עשרת החשודים היו ילידי סין שהחזיקו בדרכונים של מדינות אחרות, ובהן קמבודיה ודומיניקה. הפעילות הפלילית שלפי החשד הניבה את עושרם כללה הלוואות כספים ללא רישיון בסין, הונאות והימורים מקוונים מרחוק שהופעלו מהפיליפינים.2 אף אחת מפעילויות אלה לא כוונה כלפי סינגפור או תושביה. לכן מדובר היה בפרשה של תקבולי עבירה זרים שחיפשו מקום מבטחים. זהו בדיוק התרחיש שכללי איסור הלבנת ההון במרכז פיננסי בינלאומי נועדו למנוע.

הנכסים והשיטה

החשודים פעלו לפי שיטה מוכרת. הם רשמו חברות, זרות ומקומיות כאחד, על שמם. בחברות אלה הם השתמשו כדי להשיג היתרי עבודה (Work Pass), שהכשירו את שהייתם בסינגפור, וכדי לפתוח חשבונות בנק שדרכם הזרימו את כספיהם. לאחר מכן השתמשו בכסף לרכישת נדל״ן ומוצרים יקרי ערך, ובהם מטילי זהב, שעוני יוקרה ותכשיטים.3

היקף הנכסים גדל ככל שהתקדמה החקירה. בימים הראשונים נתפסו, הוקפאו או הוכפפו לצווי איסור דיספוזיציה נכסים בשווי של כמיליארד דולר סינגפורי. במהלך החודשים שלאחר מכן עלה הסכום אל מעבר לשלושה מיליארד דולר סינגפורי.4 הוועדה הבין־משרדית ציינה בהמשך כי נתפסו, או נאסרה הדיספוזיציה בהם, נכסים פיננסיים ופיזיים החשודים כבלתי חוקיים בשווי של יותר משלושה מיליארד דולר סינגפורי, ובהם מזומנים, מטבעות קריפטו ומוצרי יוקרה. היא תיארה את המבצע כאחד הגדולים שבוצעו אי־פעם בעולם.5

השיטה מלמדת מה הפך את סינגפור לאטרקטיבית בעיני הקבוצה. כל אחד ממרכיביה ניצל ערוץ רגיל של כלכלה פתוחה: רישום חברות באמצעות נותני שירותים תאגידיים, היתרי עבודה לעובדי אותן חברות, חשבונות בנק לחברות ולבעליהן, ושוק נדל״ן הפתוח לקונים זרים בעלי אמצעים. אף שומר סף לא ראה את התמונה המלאה. הבנק ראה בעל חשבון שיש לו חברה והיתר עבודה. סוכן הנדל״ן ראה קונה עם חשבון בנק, ואילו נותן השירותים התאגידיים ראה לקוח שביקש חברה. הפיצול הזה הוא הלקח המרכזי של הפרשה.

הרשעות, חילוט וחשודים שנמלטו

כל עשרת הנאשמים הודו באשמה. הראשון, Su Wenqiang, נגזר דינו ב־2 באפריל 2024 לשלושה־עשר חודשי מאסר. האחרון, Su Jianfeng, קיבל ביוני 2024 שבעה־עשר חודשים, העונש הארוך ביותר מבין העשרה.6 עד יולי 2024 הורשעו כל העשרה בהלבנת הון ובעבירות נוספות ונידונו לתקופות של בין שלושה־עשר לשבעה־עשר חודשים. יותר מ־90 אחוז מהרכוש שנתפס אצלם, בשווי של יותר מ־940 מיליון דולר סינגפורי, חולט לטובת המדינה. כל העשרה גורשו לאחר ריצוי עונשם ונאסרה עליהם הכניסה מחדש לסינגפור.7

העונשים ספגו ביקורת על היותם מקלים. הם שיקפו את האישומים שניתן היה להוכיח בסינגפור, שעסקו בהחזקה ובשימוש בתקבולי עבירה, בזיוף ובהצהרות כוזבות, וכן את העובדה שכל נאשם ונאשמת הסכימו לחילוט רוב נכסיהם. החילוט היה התוצאה המשמעותית יותר. מלבין הון שמבלה שנה בכלא ומאבד את רוב הונו לא השיג דבר מכך שהביא את כספו לסינגפור.

עשרת הנאשמים היו רק חלק מהרשת. הוועדה הבין־משרדית דיווחה כי החקירות נמשכות נגד שבעה־עשר אנשים השוהים מחוץ לסינגפור, הקשורים לנכסים תפוסים בשווי של כשני מיליארד דולר סינגפורי.8 בנובמבר 2024 הסכימו חמישה־עשר מהם למסור נכסים בשווי של כ־1.85 מיליארד דולר סינגפורי. יחד עם החילוטים מעשרת הנאשמים שהורשעו, נמסרו למדינה נכסים בשווי של כ־2.8 מיליארד דולר סינגפורי.9 באוגוסט 2024 הוגשו כתבי אישום נגד שני עובדי בנק לשעבר ונגד נהגו לשעבר, אזרח סינגפור, של אחד המבוקשים. בכך הגיעה החקירה אל המעגל של מי ששירתו את הרשת.10 באוקטובר 2025 הורשעו שני מנהלי קשרי לקוחות לשעבר בעבירות הקשורות לפרשה. Wang Qiming נידון לעשרים וארבעה חודשי מאסר בגין זיוף, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט, ואילו Liu Kai נידון לארבעה חודשים בגין שימוש במסמך מזויף כדי להונות את Bank Julius Baer. רשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS) הרחיקה אותם מהמגזר הפיננסי במרץ 2026 לשש־עשרה ולשבע שנים בהתאמה.11

הוועדה הבין־משרדית

בנובמבר 2023 הקימה הממשלה ועדה בין־משרדית לבחינת המסגרת למאבק בהלבנת הון לאור הפרשה. בראשה עמדה Indranee Rajah, שרה במשרד ראש הממשלה ושרה שנייה לאוצר ולפיתוח לאומי.12 הבחינה כיסתה חמישה תחומים: ניצול לרעה של מבנים תאגידיים, הבקרות של מוסדות פיננסיים ושיתוף הפעולה ביניהם, תפקידם של שומרי סף אחרים כגון נותני שירותים תאגידיים, סוכני נדל״ן וסוחרים באבנים ובמתכות יקרות, יכולות הניטור של גופי הממשלה, וכלי האכיפה. הדוח שלה פורסם ב־4 באוקטובר 2024.13

הדוח ארגן את המלצותיו תחת שלוש כותרות: מניעה יזומה, איתור בזמן ואכיפה אפקטיבית.14 הטון שלו היה מאוזן במידה ניכרת. היושבת ראש כתבה כי הוועדה כיילה את המלצותיה כך שלא יוטל נטל בלתי ראוי על הרוב הגדול של העסקים, שהם לגיטימיים. סינגפור, הוסיפה, תמשיך לקבל בברכה משקיעים לגיטימיים ״תוך שמירה על ערנות ובלי ליפול בפח הפיתוי של כסף שחור, כדי שלא להכתים את המוניטין שרכשנו בעמל רב כמרכז עסקי אמין״.15

התגובה החקיקתית

הפרלמנט פעל כבר בכמה חזיתות לפני שהופיע הדוח. בפברואר 2024 תוקן החוק החל על סוחרים באבנים ובמתכות יקרות כך שמוצרים שמחירם עולה על 20,000 דולר סינגפורי נכנסים לתחולתו, ללא קשר לערך רכיביהם היקרים. באוגוסט 2024 הופחת סף בדיקת הנאותות של לקוחות בבתי קזינו מ־10,000 דולר סינגפורי לעסקאות מזומן בודדות ומ־5,000 דולר סינגפורי להפקדות, ל־4,000 דולר סינגפורי לשתיהן.16

חוק נותני השירותים התאגידיים (Corporate Service Providers Act 2024) חייב כל גוף המספק שירותים תאגידיים בסינגפור להירשם ברשות לרגולציה של חשבונאות ותאגידים (ACRA), וקבע קנסות של עד 100,000 דולר סינגפורי לנותני שירותים ולהנהלתם הבכירה שאינם עומדים בחובותיהם. תיקון נלווה חייב חברות להחזיק מידע על בעלי השליטה הסופיים בהן ממועד ההתאגדות ולאמת אותו מדי שנה.17

השינוי החשוב ביותר נגע לדין הפלילי. חוק איסור הלבנת הון ועניינים אחרים (Anti-Money Laundering and Other Matters Act), שהתקבל באוגוסט 2024, תיקן את חוק השחיתות, סחר הסמים ועבירות חמורות אחרות (חילוט טובות הנאה) (Corruption, Drug Trafficking and Other Serious Crimes (Confiscation of Benefits) Act) ואת חוק סדר הדין הפלילי (Criminal Procedure Code). קודם לכן נדרשה התביעה להוכיח שהכסף שהולבן בסינגפור מקורו בהתנהגות פלילית, ולשם כך נדרשו לא אחת ראיות מקורבנות ומרשויות זרים. לאחר התיקון די בהוכחה שהמלבין ידע, או היה לו יסוד סביר להאמין, שהרכוש הוא תקבולי עבירה.18 תיקון שני עסק בחשודים שנמלטו. אדם שנמלט וקיים חשד סביר שביצע עבירה הקשורה לרכוש שנתפס אינו יכול עוד לתבוע את הרכוש, אלא אם יתייצב בפני קצין אכיפת חוק כדי לסייע לחקירה, בכפוף לפיקוח שיפוטי.19 שני השינויים עונים ישירות על פרשת 2023. הראשון מקל על הוכחת עבירות מקור זרות, והשני על השבת הנכסים שהותירו אחריהם שבעה־עשר הנמלטים.

התיקון גם קבע עבירות סביבתיות חמורות שבוצעו בחו״ל כעבירות מקור בתוספת שלישית חדשה לחוק. הדבר מאפשר לחקור כספים בסינגפור שמקורם בעבירות כאלה מחוץ למדינה.20 פרק H.III בוחן בפירוט חוקים אלה ואת ההודעות של MAS.

חשבון הנפש הפיקוחי של יולי 2025

MAS בחנה את המוסדות הפיננסיים הקשורים לפרשה בין תחילת 2023 לתחילת 2025. ב־4 ביולי 2025 הודיעה על קנסות כופר (composition penalties) בסך כולל של 27.45 מיליון דולר סינגפורי על תשעה מוסדות. הסניף הסינגפורי של Credit Suisse שילם 5.8 מיליון דולר סינגפורי ו־United Overseas Bank שילם 5.6 מיליון. UBS שילם 3 מיליון דולר סינגפורי ו־UOB Kay Hian שילם 2.85 מיליון. שתי ישויות Citibank שילמו יחד 2.6 מיליון, ואילו Julius Baer ו־Blue Ocean Invest שילמו 2.4 מיליון כל אחד. Trident Trust Company (Singapore) שילמה 1.8 מיליון דולר סינגפורי ו־LGT Bank (Singapore) שילם מיליון אחד.21

הממצאים היו מאירי עיניים יותר מהסכומים. כל תשעת המוסדות החמיצו סימני אזהרה בנוגע למקור העושר של לקוחותיהם, או לא טיפלו בהם. היבטים מסוימים של עושר זה לא אומתו כלל. חמישה מוסדות דירגו את הסיכון של לקוחות מסוימים נמוך מדי. שמונה לא בחנו כראוי עסקאות שמערכות הניטור שלהם עצמם סימנו כחשודות. UOB ו־UOB Kay Hian לא נקטו בזמן אמצעים להפחתת סיכון ביחס ללקוחות שעליהם כבר הגישו דיווחים על פעולות חשודות.22 MAS ציינה כי לרוב המוסדות היו מדיניות בנושא הלבנת הון. ההפרות נבעו מיישום לקוי או לא עקבי של אותה מדיניות.23

הצעדים נגד יחידים הלכו בעקבות היגיון האחריותיות שנבחן בפרק E.I. MAS הוציאה צווי איסור (prohibition orders) נגד המנכ״ל ונגד סמנכ״ל התפעול של Blue Ocean Invest לשש ולחמש שנים, ונגד שני מנהלי קשרי לקוחות בחברה לשלוש שנים. היא נזפה במנהלים בכירים של Trident Trust ובראשי צוותים לשעבר של UOB.24 סגנית המנהל הכללי לפיקוח פיננסי, Ho Hern Shin, הצהירה כי MAS ״לא תהסס לנקוט צעדים נחרצים״ כאשר מוסדות ועובדיהם נכשלים באופן חמור.25

טעות נפוצה

פרשת 2023 מוצגת לעתים כהוכחה לכך שמערכי ההגנה של סינגפור כשלו. התמונה העולה מן הרשומות מורכבת יותר. הפרשה התגלתה בסינגפור, בין היתר בזכות דיווחים על פעולות חשודות שהגישו מוסדות סינגפוריים, והתנהלה משפטית בסינגפור, שהשיגה הרשעות וחילוט או מסירה של נכסים בשווי מיליארדי דולרים. מה שכשל היה העקביות של הבדיקות בנקודת הכניסה, שבה קיבלו המוסדות עושר שאת מקורו לא בירר. האיתור פעל באיחור, ואילו המניעה פעלה בצורה גרועה.

הערות

  1. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Key Facts of August 2023 Money Laundering Case” (mas.gov.sg/-/media/mas-media-library/news/media-releases/2024/imc-report.pdf, נצפה בנובמבר 2026): דיווחים על שימוש במסמכים החשודים כמזויפים לביסוס מקורות כספים; בדיקה מודיעינית סמויה מתחילת 2022; מעצר עשרה חשודים בפשיטות בו־זמניות ב־15 באוגוסט 2023. ↩
  2. Wikipedia, “2023 Singapore money laundering case” (נצפה בנובמבר 2026): עשרת הנאשמים היו אזרחים סינים מאזור מינאן שהחזיקו בדרכונים שונים שאינם סיניים, ובהם דרכונים קמבודיים (Wang Baosen, Su Wenqiang) ודומיניקני (Lin Baoying); הכספים נקשרו להלוואות כספים ללא רישיון בסין, להונאות ולהימורים מקוונים מרחוק בפיליפינים. ↩
  3. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Key Facts of August 2023 Money Laundering Case”: הנחקרים רשמו חברות זרות ומקומיות, השתמשו בהן להשגת היתרי עבודה ולפתיחת חשבונות בנק כדי “funnel their illicit funds”, והשתמשו בכספים לרכישת נכסי נדל״ן ומוצרים יקרי ערך כגון מטילי זהב, שעוני יוקרה ותכשיטים. ↩
  4. Wikipedia, “2023 Singapore money laundering case” (נצפה בנובמבר 2026): כמיליארד S$ נתפסו, הוקפאו או הוכפפו בתחילה לצווי איסור דיספוזיציה, והסכום עלה בהמשך לכ־3 מיליארד S$. ↩
  5. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Key Facts”: “More than $3 billion of suspected illicit financial and physical assets, including cash, cryptocurrencies and luxury goods were seized or prohibited from disposal in this AML operation, one of the largest undertaken globally.” ↩
  6. Wikipedia, “2023 Singapore money laundering case” (נצפה בנובמבר 2026): דינו של Su Wenqiang נגזר ב־2 באפריל 2024 לשלושה־עשר חודשים, עם חילוט של יותר מ־5.9 מיליון S$; דינו של Su Jianfeng נגזר ביוני 2024 לשבעה־עשר חודשים, עם חילוט של יותר מ־178.9 מיליון S$. ↩
  7. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Key Facts”: כל עשרת הנחקרים הורשעו עד יולי 2024 ונידונו למאסר “of between 13 and 17 months”; יותר מ־90 אחוז מהרכוש שנתפס אצלם, “totalling approximately more than $940 million”, חולט לטובת המדינה; כולם גורשו ונאסרה עליהם הכניסה מחדש לסינגפור. ↩
  8. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Key Facts”: “investigations are ongoing against 17 persons who are not in Singapore, involving approximately $2 billion of seized assets”. ↩
  9. Wikipedia, “2023 Singapore money laundering case” (נצפה בנובמבר 2026): ב־18 בנובמבר 2024 הסכימו 15 מתוך 17 האנשים שעדיין היו מבוקשים למסור נכסים בשווי של כ־1.85 מיליארד S$, וכך הגיע הסך הכולל שנמסר, יחד עם 944 מיליון S$ מהמורשעים, לכ־2.8 מיליארד S$. ↩
  10. Wikipedia, “2023 Singapore money laundering case” (נצפה בנובמבר 2026): ב־15 באוגוסט 2024 הוגשו כתבי אישום נגד שני עובדי בנק לשעבר ונגד נהגו לשעבר של Su Binghai, אזרח סינגפור בן 41. ↩
  11. Monetary Authority of Singapore, הודעת אכיפה מ־17 במרץ 2026 על צווי איסור נגד שני מנהלי קשרי לקוחות לשעבר שהורשעו באישומים הקשורים לפרשת הלבנת ההון של אוגוסט 2023, כפי שפורסמה מחדש על ידי Mondo Visione (mondovisione.com, נצפה בנובמבר 2026): Wang Qiming הורשע ב־23 באוקטובר 2025 בארבעה אישומים של זיוף, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט ונידון ל־24 חודשים; Liu Kai הורשע ב־24 באוקטובר 2025 בשימוש במסמך מזויף כבאמיתי כדי להונות את Bank Julius Baer & Co. Ltd. ונידון לארבעה חודשים; צווי איסור של 16 ו־7 שנים בתוקף מ־17 במרץ 2026. ↩
  12. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, Executive Summary: הוועדה (IMC) הוקמה בנובמבר 2023 ובראשה עומדת Indranee Rajah, שרה במשרד ראש הממשלה ושרה שנייה לאוצר ולפיתוח לאומי. ↩
  13. Monetary Authority of Singapore, National Anti-Money Laundering Strategy, 30 באוקטובר 2024, פסקה 2.5 והערה 2: חמשת תחומי הבחינה של ה־IMC; “The IMC’s findings and recommendations were published on 4 Oct 2024”. ↩
  14. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, Executive Summary: ההמלצות מקובצות תחת “Proactive Prevention”, “Timely Detection” ו־“Effective Enforcement”. ↩
  15. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, דבר היושבת ראש של ה־IMC: ההמלצות כוילו “so that we do not place undue burden on the large majority of businesses, which are legitimate”; “We continue to welcome legitimate investors and businesses, while remaining watchful and not falling prey to the allure of dirty money, to avoid tarnishing our hard-earned reputation as a trusted business hub.” ↩
  16. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Proactive Prevention”: תיקון ה־PSPM Act בפברואר 2024 כך שיכלול מוצרים שמחירם עולה על 20,000 $ ללא קשר לערך הרכיבים היקרים; תיקון ה־Casino Control Act באוגוסט 2024, שהפחית את סף בדיקת הנאותות (CDD) מ־10,000 $ (מזומן) ומ־5,000 $ (הפקדות) ל־4,000 $ לשניהם. ↩
  17. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Proactive Prevention”: ה־Corporate Service Providers Act 2024, שהוצג ביולי 2024, מחייב רישום של כל הגופים המספקים שירותים תאגידיים וקובע קנסות של עד 100,000 $; ה־Companies and Limited Liability Partnerships (Miscellaneous Amendments) Act 2024 מחייב מידע על בעלי שליטה סופיים ממועד ההתאגדות ואימות שנתי, והקנס המרבי בגין עבירות מרשם הועלה מ־5,000 $ ל־25,000 $. ↩
  18. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Effective Enforcement”: קבלת ה־Anti-Money Laundering and Other Matters Act באוגוסט 2024, המתקן את ה־CDSA ואת ה־CPC; “it will suffice for the Prosecution to prove that the money launderer knew, or had reasonable grounds to believe that the property he was dealing with were the gains from criminal conduct”. ↩
  19. Inter-Ministerial Committee on Anti-Money Laundering, Report, אוקטובר 2024, “Effective Enforcement”: לפי ה־AMLOM Act, אדם שנמלט וקיים חשד סביר שביצע עבירה רלוונטית בקשר לרכוש שנתפס “cannot claim to be entitled to the property, unless the person personally presents himself or herself before a law enforcement officer”, בכפוף לפיקוח שיפוטי. ↩
  20. Monetary Authority of Singapore, National Anti-Money Laundering Strategy, 30 באוקטובר 2024, טבלה 1, על תיקוני 2024 ל־CDSA: ביטול הצורך להוכיח שהרכוש שהולבן הוא טובת הנאה מהתנהגות פלילית, גישה של המפקחים בתחום AML/CFT לדיווחים על פעולות חשודות, ותוספת שלישית הקובעת עבירות סביבתיות חמורות בחו״ל כעבירות מקור. ↩
  21. Monetary Authority of Singapore, “MAS Takes Regulatory Actions against 9 Financial Institutions for AML-Related Breaches”, 4 ביולי 2025 (mas.gov.sg, נצפה בנובמבר 2026): קנסות כופר בסך כולל של 27.45 מיליון S$ על Credit Suisse Singapore Branch (5.8 מיליון S$), UOB (5.6 מיליון S$), UBS AG Singapore Branch (3 מיליון S$), UOB Kay Hian (2.85 מיליון S$), Citibank N.A. Singapore Branch ו־Citibank Singapore Limited (2.6 מיליון S$), Bank Julius Baer & Co. Singapore Branch (2.4 מיליון S$), Blue Ocean Invest (2.4 מיליון S$), Trident Trust Company (Singapore) (1.8 מיליון S$) ו־LGT Bank (Singapore) (מיליון S$ אחד); בדיקות פיקוחיות מתחילת 2023 עד תחילת 2025. ↩
  22. Monetary Authority of Singapore, “MAS Takes Regulatory Actions against 9 Financial Institutions for AML-Related Breaches”, 4 ביולי 2025: כל תשעת המוסדות הפיננסיים החמיצו סימני אזהרה בנוגע למקור העושר של לקוחות או לא טיפלו בהם; חמישה דירגו באופן שגוי את סיכון הלקוח; שמונה לא בחנו כראוי עסקאות שסומנו על ידי מערכותיהם; UOB ו־UOB Kay Hian לא נקטו בזמן צעדים להפחתת סיכון ביחס ללקוחות שעליהם הגישו דיווחים על פעולות חשודות (STR). ↩
  23. Monetary Authority of Singapore, “MAS Takes Regulatory Actions against 9 Financial Institutions for AML-Related Breaches”, 4 ביולי 2025: “The breaches arose out of poor or inconsistent implementation of these policies and controls.” ↩
  24. Monetary Authority of Singapore, “MAS Takes Regulatory Actions against 9 Financial Institutions for AML-Related Breaches”, 4 ביולי 2025: צווי איסור נגד המנכ״ל (שש שנים) וסמנכ״ל התפעול (חמש שנים) של Blue Ocean Invest, בתוקף מ־1 באוגוסט 2025, ונגד שני מנהלי קשרי לקוחות (שלוש שנים כל אחד); נזיפות לשלושה מנהלים בכירים של Trident Trust Company (Singapore) ולשני ראשי צוותים לשעבר של UOB; נזיפות פרטיות לתשעה מנהלי קשרי לקוחות ומפקחים. ↩
  25. Monetary Authority of Singapore, “MAS Takes Regulatory Actions against 9 Financial Institutions for AML-Related Breaches”, 4 ביולי 2025, בציטוט Ho Hern Shin, Deputy Managing Director (Financial Supervision): “Where there are serious failings by FIs and their employees, MAS will not hesitate to take firm action.” ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.

מקימים פעילות בסינגפור או מרחיבים אותה?

את SingaporeIQ עורך ד״ר אלכסנדר רסוס, עורך דין בינלאומי בתחום המשפט העסקי, בעל ניסיון מקומי של יותר מ־15 שנה בסינגפור כתושב קבע, כעורך דין זר הרשום בסינגפור וכשותף מנהל של משרד עורכי דין זר בסינגפור. מלבד ניסיון משמעותי בהשקעות ובעסקאות חוצות גבולות, בעבודה עם לקוחות פרטיים בעלי הון גבוה במיוחד (UHNWI) ובסנקציות ובפיקוח על יצוא, לד״ר רסוס ניסיון רב בעסקים חוצי גבולות ובפרויקטים של קריפטו ונכסים דיגיטליים בסינגפור, שנצבר ביותר מ־700 פרויקטים מאז 2017.

אם אתם מתכננים הקמת חברה, השקעה, מבנה אחזקות או כניסה לשוק דרך סינגפור, תוכלו לפנות לד״ר רסוס ישירות בכתובת [email protected]. ייעוץ בדיני סינגפור ניתן על ידי KGP Legal LLC, משרד של advocates and solicitors בסינגפור בעל רישיון. כמשרד עורכי דין סינגפורי, KGP Legal LLC מוסמך לפי ה־Legal Profession Act 1966 לייעץ בדיני סינגפור ולייצג לקוחות בפני בתי המשפט בסינגפור; משרדים זרים בעלי סניף בסינגפור (foreign law practices) אינם רשאים, ככלל, לעשות אף אחד מאלה. ד״ר רסוס והצוות שלו מסייעים בהשגת מלוא השירותים המשפטיים, שירותי הציות ושירותי ניהול החברות בסינגפור, ובהם רישום חברות, עסקאות תאגידיות, חוזים מסחריים, קריפטו ונכסים דיגיטליים, רגולציה פיננסית ויישוב סכסוכים, כולל ליטיגציה בבתי המשפט של סינגפור. לשירותים משפטיים, שירותי מיסוי ושירותי נאמנות בשווייץ, ראו helveticaregister.com.