הון המדינה: CPF, Temasek ו־GIC
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
מעט מרכזים פיננסיים מעוצבים במידה כה רבה על ידי החסכונות של המדינה שלהם כמו סינגפור. כל אזרח עובד וכל תושב קבע מפרישים חלק משכרם לקרן החיסכון המרכזית (Central Provident Fund, CPF). הממשלה ממירה את החסכונות האלה ואת עודפי התקציב שלה לנכסים זרים לטווח ארוך, שאותם מנהלת GIC, ואילו Temasek Holdings מחזיקה ומנהלת תיק של חברות שצמח מתוך המפעלים הממשלתיים של שנות השישים. הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS) מחזיקה את יתרות המטבע החוץ הרשמיות התומכות במטבע. הנתונים שמוסדות אלה מפרסמים מסתכמים כבר עתה ביותר מטריליון דולר סינגפורי.1 הסכום האמיתי שלהם הוא עניין לציבור, שכן הממשלה בחרה שלא לחשוף אותו.
פרק זה בוחן כיצד נצבר הון המדינה הזה וכיצד הוא מנוהל. הוא פותח בקרן החיסכון המרכזית, תוכנית החיסכון החובה שהפכה שכר לחיסכון לאומי. לאחר מכן הוא עוקב אחר שתי חברות ההשקעה, Temasek Holdings ו־GIC, ועובר למסגרת החוקתית המסדירה את השימוש ביתרות. סעיף נוסף דן בשקיפות ובעקרונות סנטיאגו (Santiago Principles) לקרנות עושר ריבוניות. הסעיפים האחרונים שואלים כיצד שימש הון המדינה עוגן למרכז הפיננסי, ומה נובע מכך עבור אנשי מקצוע הבאים עמו במגע.
כרך ז׳נבה מתאר מרכז פיננסי שנבנה ברובו על עושר פרטי, שחלק ניכר ממנו זר, ומנוהל בידי בנקים פרטיים ומנהלי נכסים עצמאיים. הוא מציין שבתים גדולים יותר בז׳נבה גיוונו את פעילותם למנדטים מוסדיים עבור קרנות פנסיה, קרנות עושר ריבוניות ומבטחים.2 סינגפור היא תמונת הראי. המדינה שלה מחזיקה בשניים מהמשקיעים הריבוניים הידועים ביותר בעולם, שההון המקומי שלהם עיצב את ענף ניהול הנכסים מראשית דרכו. ההשוואה בסוף פרק זה חוזרת אל ההבדל הזה.
עיקרי הדברים
קרן החיסכון המרכזית החלה לפעול ב־1 ביולי 1955 כתוכנית חיסכון חובה, ולאחר 1968 הפכה לכלי העיקרי למימון בעלות על דירות, ובהמשך גם לשירותי בריאות ולפרישה. חסכונות ה־CPF מושקעים באגרות חוב ממשלתיות מיוחדות של סינגפור (Special Singapore Government Securities) שאינן סחירות, המשלמות לעמיתים שיעורי ריבית רצפה מובטחים של 2.5 ו־4 אחוז. Temasek Holdings התאגדה בשנת 1974 עם תיק בשווי 354 מיליון דולר סינגפורי (S$), ודיווחה על שווי תיק נקי של 518 מיליארד דולר סינגפורי ליום 31 במרץ 2026. GIC, שהוקמה בשנת 1981, מנהלת את רוב הנכסים הפיננסיים של הממשלה כמנהלת קרנות, ודיווחה על תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 3.4 אחוז לתקופה של 20 שנה עד מרץ 2026. מאז 1991 מחזיק הנשיא הנבחר ב״מפתח שני״ חוקתי על היתרות מן העבר, ואילו מסגרת תשואות ההשקעה נטו (Net Investment Returns) מאפשרת לממשלה להוציא עד מחצית מהתשואות הריאליות הצפויות לטווח ארוך על היתרות.
הערות
- סכום הנתונים המצוטטים בפרק זה: שווי התיק הנקי של Temasek בסך 518 מיליארד דולר סינגפורי ליום 31 במרץ 2026 (TechNode Global, 8 ביולי 2026) ונכסי הרזרבה הרשמיים של MAS בסך 433.4 מיליארד דולר ארה״ב בספטמבר 2026 (MAS, “International Reserves and Foreign Currency Liquidity”), ללא יתרות ה־CPF בסך 689 מיליארד דולר, שחלקן משתקף בנכסים המנוהלים על ידי GIC. ↩
- Ressos, Genève, place financière internationale, partie E, chap. II: ניהול נכסים מוסדי עבור “caisses de pension, fonds souverains, assureurs, fondations” כגיוון של הבתים הגדולים יותר בז׳נבה. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.