סינגפור וז׳נבה: הון ממלכתי ועושר פרטי
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
הניגוד לשווייץ בולט במיוחד. לשווייץ אין קרן עושר ריבונית במובן של GIC או Temasek. חיסכון הפרישה שלה מוחזק ברובו ברובד השני של תוכניות הפנסיה התעסוקתית, המנוהלות על ידי מספר רב של קרנות פנסיה פרטיות וציבוריות. ב־2024 עמד סך המאזן המשולב של 1,292 קרנות הפנסיה השווייצריות על 1,220.6 מיליארד פרנק שווייצרי (CHF), והן השיגו תשואה נטו על השקעות של 83.7 מיליארד CHF.1 קרנות אלה הן מהלקוחות החשובים ביותר של מנהלי הנכסים בז׳נבה ובציריך.
המקבילה השווייצרית לרזרבות של סינגפור היא הבנק הלאומי השווייצרי (Swiss National Bank, SNB), שהשקעותיו במטבע חוץ נובעות ממדיניותו המוניטרית. ב־30 בספטמבר 2026 היוו מניות 28 אחוזים מהשקעות אלה, והן מנוהלות באופן פסיבי באמצעות שכפול מדדים רחבים. הבנק הלאומי מחלק חלק מרווחיו לקונפדרציה ולקנטונים. לשנת 2025 דיווח על רווח של 26.1 מיליארד CHF ועל חלוקה של 4 מיליארד CHF. שום כלל הדומה למסגרת תשואות ההשקעה נטו (Net Investment Returns) של סינגפור אינו קושר את ההוצאה הציבורית בשווייץ לתשואות לטווח ארוך של תיק לאומי.2
ההבדל במבנה יוצר הבדל בתפקידו של המרכז הפיננסי. בז׳נבה משרתים בנקים פרטיים ומנהלים עצמאיים לקוחות פרטיים ומוסדות מחו״ל ומשווייץ. עסקיהם תלויים במשיכת עושר. בסינגפור חלק גדול מהחיסכון המקומי מנוהל בידי המדינה, והיא משתמשת בהון זה כדי למשוך מנהלים פרטיים ולעגן מוסדות מרכזיים. המודל של ז׳נבה מבוזר ופרטי. המודל של סינגפור ריכוזי וציבורי, אך נותר פתוח לתחרות פרטית.
לכל מודל יתרונות משלו. השיטה השווייצרית מפזרת את קבלת ההחלטות בין קרנות פנסיה ודירקטוריונים רבים, וכך מגבילה את סיכון הריכוזיות ואת ההשפעה הפוליטית. השיטה הסינגפורית מאפשרת השקעה לטווח ארוך בהיקף ובאופק ששום משקיע פרטי אינו יכול להשתוות אליהם, והיא העניקה למדינה את האמצעים לכוון את התפתחות המרכז הפיננסי שלה. מנהלי הנכסים בז׳נבה, המנהלים מנדטים בין היתר עבור קרנות ריבוניות, מכירים את המשקיעים של סינגפור כלקוחות. המשקיעים של סינגפור, מצדם, מכירים את ז׳נבה כמקום שבו מנוהל חלק ניכר מהעושר הפרטי של העולם.
במספרים
CPF: פועלת מאז 1 ביולי 1955, ועד ספטמבר 1955 נרשמו בה 160,000 עובדים ו־12,900 מעסיקים. שיעור ההפרשה המשולב בשיאו: 50 אחוזים ב־1984–1985. חברי ה־CPF ויתרותיה ביוני 2026: 4.3 מיליון ו־689 מיליארד דולר. התיק הראשוני של Temasek ב־1974: 354 מיליון דולר סינגפורי (S$) ב־35 חברות. שווי התיק נטו שלה ב־31 במרץ 2026: 518 מיליארד S$, עם תשואה של 10.5 אחוזים לשנה אחת ושל 6.8 אחוזים לעשרים שנה. אחזקת Temasek ב־DBS בפברואר 2026: 28.30 אחוזים. התשואה הריאלית של GIC לעשרים שנה עד 31 במרץ 2026: 3.4 אחוזים לשנה. העברה מהרשות המוניטרית ב־7 באפריל 2022: 75 מיליארד S$. נכסי הרזרבה הרשמיים בספטמבר 2026: 433.4 מיליארד דולר ארה״ב. תרומת תשואות ההשקעה נטו לשנת הכספים 2026: 28.48 מיליארד דולר, כחמישית מהוצאות הממשלה. מנדטים לניהול חיצוני ב־1998: 25 מיליארד S$ של GIC ו־10 מיליארד S$ של הרשות המוניטרית. התוכנית לפיתוח שוק המניות של 2025: 5 מיליארד S$. קרנות הפנסיה השווייצריות ב־2024: 1,292 קרנות עם 1,220.6 מיליארד CHF.
הערות
- Swiss Federal Statistical Office, הודעה לעיתונות “Pension Fund Statistics 2024: Final results and key figures”, אמברגו עד 21 בינואר 2026: סך המאזן של 1,292 קרנות הפנסיה בשווייץ 1,220.6 מיליארד CHF (2023: 1,129.1 מיליארד CHF); תשואה נטו על השקעות 83.7 מיליארד CHF. ↩
- Swiss National Bank, “Foreign exchange reserves and Swiss franc bond investments” (snb.ch, נצפה בנובמבר 2026): מניות 28 אחוזים מרזרבות המט״ח ב־30 בספטמבר 2026; ניהול פסיבי המשכפל מדדי שוק רחבים. Swiss National Bank, הודעה לעיתונות “Annual result of the Swiss National Bank for 2025”, 2 במרץ 2026: רווח של 26.1 מיליארד CHF; חלוקה של 4 מיליארד CHF, שליש לקונפדרציה ושני שלישים לקנטונים. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.