התרחיש הראשון: המרכז האסייתי מתבסס

לקריאת מהדורת ה־PDF (5 עמודים)

הנחות

התרחיש הראשון ממשיך את מגמות התקופה שמאז 2020. העושר האסייתי ממשיך לצמוח מהר יותר מהעושר באירופה ובצפון אמריקה. Boston Consulting Group חזתה שהעושר הפיננסי של סין היבשתית יצמח ב־9% לשנה עד 2030, ושהשווקים המתעוררים יוסיפו כמעט 7 טריליון דולר ארה״ב בעושר פיננסי באותה תקופה.¹ המתיחות בסחר נמשכת בלי לסגור את ערוצי ההון והמסחר. הכלכלה העולמית נשארת פתוחה דיה כדי שמתווך הממוקם בין המעצמות הגדולות יוכל לשרת את שתיהן. סינגפור נמנעת משערורייה גדולה, והרגולטורים שלה שומרים על האיזון בין פתיחות לפיקוח שתיאר חלק E.

התרחיש מניח גם שמדיניות ממשלת סינגפור נמשכת. הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS) נשארת הן הרגולטור והן המפתחת של המגזר הפיננסי, כפי שהראה חלק C בתארו את ייסוד הרשות ב־1 בינואר 1971.² תוכניות התמריצים לקרנות ולמשרדים משפחתיים, שנבחנו בפרק III של חלק E, נשארות זמינות בתנאיהן המוחמרים. המדינה ממשיכה להשקיע בתשתיות, בחינוך ובמוניטין של בתי המשפט ומוסדות הבוררות שתוארו בחלק F.

התמונה בשנת 2035

בתרחיש זה סינגפור של 2035 היא המרכז הפיננסי המוביל של דרום־מזרח אסיה ושל דרום אסיה, ואחד משני המרכזים המובילים לעושר של מזרח אסיה, לצד הונג קונג. תעשיית ניהול הנכסים שלה ממשיכה לצמוח. המחשה אריתמטית פשוטה מראה את קנה המידה: אילו הנכסים בניהול היו צומחים ב־7% לשנה מ־6.7 טריליון דולר סינגפורי (S$), הם היו מוכפלים בקירוב לכ־13 טריליון S$ עד 2035. חישוב כזה הוא תרגיל בריבית דריבית, המובא כדי להראות מה תהיה משמעותה של הצלחה מתמשכת. מגזר המשרדים המשפחתיים צומח עם העברת ההונות האסייתיים שנוצרו מאז שנות השמונים. חברת ההון המשתנה (variable capital company) הופכת לכלי הסטנדרטי לקרנות פרטיות אסייתיות.

המרכז גם מגוון את פעילותו. בתי המסחר בסחורות־יסוד שלו, שתוארו בחלק G, הולכים בעקבות המעבר האנרגטי אל המתכות, הגז הטבעי הנוזלי וזיכויי הפחמן. הבנקים וחברות הביטוח שלו מממנים את המעבר של האזור, תחת מס פחמן שהממשלה העלתה מ־25 S$ לטונה בשנים 2024 ו־2025 ל־45 S$ לטונה בשנים 2026 ו־2027, עם יעד להגיע ל־50 עד 80 S$ עד 2030.³ פרק II של חלק זה בוחן את אסטרטגיית המימון בר־הקיימא שבה תלוי רכיב זה של התרחיש. בתי המשפט ומוסדות הבוררות של סינגפור ממשיכים למשוך את סכסוכי האזור, ואילו משרדי עורכי הדין, חברות הנאמנות והמנהלים האדמיניסטרטיביים של הקרנות שלה מעסיקים חלק גדל והולך מכוח העבודה.

תנאים

המרכז המבוסס הוא תרחיש הבסיס, אך הוא תלוי בהחלטות שטרם התקבלו. הראשונה נוגעת לשוקי ההון. שוק המניות הנסחרות נותר רדוד בהשוואה לגודלה של תעשיית ניהול הנכסים. ביוני 2026 היו בבורסה של סינגפור (SGX) 601 חברות רשומות עם שווי שוק כולל של 1.129 טריליון S$.⁴ המנהל הכללי של הרשות, Chia Der Jiun, אמר ביולי 2026 שהדיונים עם התעשייה על התחרותיות של פעילויות השוק הפיננסי יושלמו בקרוב. הוא הדגיש שהתחרותיות של סינגפור נשענת קודם כול “on our position as a trusted financial hub with access to a deep and diverse financial ecosystem and talent pool”.⁵ מרכז המנהל 6.7 טריליון S$ אך מנפיק רק חלק קטן מחברות הצמיחה של האזור משאיר את יצירת הערך לבורסות אחרות.

התנאי השני הוא תחרותיות בניהול עושר מול הונג קונג ודובאי, שנבחנה בפרק III של חלק זה. Boston Consulting Group דיווחה שיותר מ־60% מהנכסים המנוהלים בהונג קונג הגיעו מסין היבשתית, לעומת קצת פחות מ־30% בסינגפור.⁶ הגיוון של לקוחות סינגפור הוא נקודת חוזק בתרחיש זה, שכן הוא מפזר את הסיכון בין הודו, דרום־מזרח אסיה, המזרח התיכון ואירופה. התנאי השלישי הוא קיבולת. הדיור, שטחי המשרדים, האנרגיה ובתי הספר חייבים לעמוד בקצב הצמיחה. הפוליטיקה סביב מעמד גלוי של זרים אמידים, שנבחנה בפרק V של חלק I, חייבת להישאר ניתנת לניהול.

סיכונים בתוך ההצלחה

המרכז המבוסס נושא בתוכו את זרעי הקשיים שלו. הצמיחה בעושר הפרטי מעלה את יוקר המחיה ואת מחירי הנדל״ן לאזרחי סינגפור, ועלולה להפנות את דעת הקהל נגד הכלים המושכים אותו. ריכוז העושר ממדינות מקור מעטות הופך את המרכז לפגיע לשינויים בפוליטיקה שלהן, לרבות פיקוח על הון, חנינות מס ומסעות נגד בעלי תפקידים המחזיקים נכסים בחו״ל. ההצלחה מושכת גם כסף שהמרכז אינו רוצה בו. פריחת המשרדים המשפחתיים קדמה לפרשת הלבנת ההון של 2023, שבה השתמשו המורשעים בחברות, בחשבונות בנק ובנדל״ן בסינגפור, כפי שהראה פרק VI של חלק E. התרחיש הראשון תלוי אפוא בערנות שהתרחיש הרביעי מעמיד במבחן.

הערות

1. Boston Consulting Group, הודעה לעיתונות מ־27 במאי 2026 (bcg.com): העושר הפיננסי של סין היבשתית צפוי לצמוח “9% annually through 2030”; השווקים המתעוררים צפויים להוסיף כמעט 7 טריליון דולר ארה״ב בעושר פיננסי עד 2030, בהובלת הודו, ברזיל ומקסיקו. ↩
2. Wikipedia, “Monetary Authority of Singapore” (נצפה בנובמבר 2026): MAS “was founded on 1 January 1971”; Gan Kim Yong יושב ראש מ־15 במאי 2024; Chia Der Jiun המנהל הכללי. ↩
3. National Climate Change Secretariat, “Carbon Tax”, nccs.gov.sg (נצפה בנובמבר 2026): 5 S$/tCO2e בשנים 2019–2023, 25 S$/tCO2e בשנים 2024–2025, 45 S$/tCO2e בשנים 2026–2027, “with a view to reaching S$50-80/tCO2e by 2030”; זיכויי פחמן בינלאומיים כשירים יכולים לקזז עד 5% מהפליטות החייבות במס החל מ־2024. ↩
4. Wikipedia, “Singapore Exchange” (נצפה בנובמבר 2026): “As of June 2026, there were 601 listed companies” עם “a total market capitalisation of SGD 1.129 trillion”; ביולי 2026 השיקה SGX את תעודות הפיקדון הסינגפוריות (Singapore Depository Receipts) הראשונות המבוססות על חברות הרשומות למסחר בארצות הברית, והרחיבה את תוכנית תעודות הפיקדון ל־38 מכשירים. ↩
5. Business Times, 29 ביולי 2026 (לעיל): Chia Der Jiun בתדריך לתקשורת על הדוח השנתי של MAS, על בחינת התחרותיות בפעילויות השוק הפיננסי על רקע התחרות מצד הונג קונג, שצפויה להסתיים “shortly”, וההצהרה המצוטטת. ↩
6. finews.asia, “Global Wealth Report: Hong Kong Overtakes Switzerland” (2026): יותר מ־60% מהנכסים המנוהלים בהונג קונג מסין היבשתית; “just under 30 percent” בסינגפור. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.