הדירוגים ומשמעותם

לקריאת מהדורת ה־PDF (5 עמודים)

מדד המרכזים הפיננסיים העולמיים

הדירוג המצוטט ביותר הוא מדד המרכזים הפיננסיים העולמיים (Global Financial Centres Index), שפורסם לראשונה במרץ 2007 בידי צוות החשיבה הלונדוני Z/Yen, ומאז 2015 הוא מופק במשותף עם China Development Institute משנג׳ן. המדד מתפרסם פעמיים בשנה ומשלב סקר מקוון בקרב אנשי מקצוע בתחום הפיננסים עם כ־140 עד 150 גורמים כמותיים ממקורות כגון הבנק העולמי, ה־OECD והאומות המאוחדות.¹ המהדורה הארבעים, שפורסמה ב־16 בספטמבר 2026, נשענה על 39,531 הערכות של 6,147 משיבים ודירגה 117 מרכזים.

במהדורה זו הובילה ניו יורק עם 761 נקודות, ואחריה לונדון עם 757, הונג קונג עם 756 וסינגפור עם 755. שנגחאי, טוקיו, סיאול, שנג׳ן, דובאי וציריך השלימו את העשירייה הראשונה. ז׳נבה עלתה שישה מקומות למקום השנים־עשר עם 747 נקודות, אבו דאבי עלתה שמונה מקומות למקום השלושה־עשר, ולוקסמבורג עמדה במקום השבעה־עשר.² במהדורה הקודמת, של מרץ 2026, נכנסו דובאי וטוקיו לעשירייה הראשונה במקום שיקגו ולוס אנג׳לס.³ אותה מהדורה גם דיווחה כי רק נקודת דירוג אחת הפרידה בין כל אחד מארבעת המרכזים הראשונים, וכי המשיבים ראו בצפיות את הגורם הרגולטורי החשוב ביותר ובעלות את הפחות חשוב.⁴

מה המדד מודד

המדד מודד תפיסה וסביבה. הסקר שלו מבקש מאנשי מקצוע לדרג מרכזים המוכרים להם. הגורמים הכמותיים שלו מתארים את תנאי העסקים, ההון האנושי, התשתיות, התפתחות המגזר הפיננסי והמוניטין. לשיטה יש שלוש השלכות על הקורא. ראשית, הפרשים של נקודה או שתיים בין המרכזים המובילים נופלים בתחום הרעש הסטטיסטי, כך ששינוי דירוג בין הונג קונג לסינגפור אומר מעט על העסקים בפועל. שנית, המדד מעדיף מרכזים גדולים בעלי פונקציות רבות על פני מרכזים מתמחים. ז׳נבה, שהיא מרכז עולמי לעושר פרטי ולמסחר בסחורות־יסוד, מדורגת מתחת למרכזים כלליים כגון סן פרנסיסקו או סיאול. שלישית, הסקר משקף את מצב הרוח של הרגע, כך שאירועים פוליטיים וסיקור תקשורתי מזיזים את הדירוגים מהר יותר משהעסקים זזים.

המדד מתפרסם גם בשותפות עם מכון סיני, ובשל כך הטילו כמה משקיפים ספק ביחסו למרכזים הסיניים. נוכחותן של שנגחאי, שנג׳ן ובייג׳ינג בין עשרים הראשונים עשויה לשקף את חשיבותן האמיתית, שכן בסין היבשתית פועלים כמה מהשווקים הגדולים בעולם. עם זאת, על הקוראים לשים לב למקורו של כל דירוג ולהשוות אותו לאחרים.

מדדים אחרים

דוח העושר השנתי של Boston Consulting Group מודד דבר אחר: סכום העושר הפיננסי של תושבי חוץ הרשום בכל מרכז. במדד זה, הקרוב ביותר לליבת העסקים של הבנקים הפרטיים, הובילו ב־2025 הונג קונג ושווייץ עם כ־2.9 טריליון דולר ארה״ב כל אחת, מתוך סך עולמי של 15.7 טריליון דולר ארה״ב שגדל ב־8.4%.⁵ סינגפור עמדה במקום השלישי עם כ־2.1 טריליון דולר ארה״ב, לפני ארצות הברית עם 1.6 טריליון דולר ארה״ב.⁶ המדד עוסק בהיקף, ואינו אומר דבר על איכות הרגולציה או על עלות העשייה העסקית.

דירוג התחרותיות העולמי (World Competitiveness Ranking) של בית הספר למנהל עסקים IMD בלוזאן, המתפרסם מאז 1989, מעריך כלכלות שלמות. במהדורת 2024 דורגה סינגפור ראשונה, שווייץ שנייה, הונג קונג חמישית, איחוד האמירויות הערביות שביעי והממלכה המאוחדת במקום העשרים ושמונה. מהדורת 2026, שפורסמה ביוני 2026, כללה 70 כלכלות.⁷ סקרי יוקר מחיה כמו זה של Mercer מציבים את הונג קונג, סינגפור, ציריך וז׳נבה בין הערים היקרות בעולם, נתון בעל חשיבות לחברות המעבירות עובדים.⁸ תחזיות הגירה כמו אלה של Henley & Partners, שהוזכרו לעיל, מתעדות את תנועתם של אנשים אמידים.

קריאת דירוגים בפועל

אף דירוג יחיד אינו לוכד את התחרותיות של מרכז פיננסי. כל אחד מודד ממד אחד, והממדים מצביעים לא פעם לכיוונים שונים. סינגפור מדורגת אחרי הונג קונג במדד המרכזים הפיננסיים העולמיים ובעושר החוצה־גבולות. היא מדורגת לפני הונג קונג במסחר במטבע חוץ, ובדירוג IMD של 2024 גם בתחרותיות הכלכלה בכללותה, ואילו איחוד האמירויות הערביות מקדים את שתי הערים במשיכת מהגרים אמידים. השימוש הנבון בדירוגים הוא לזהות את הממד החשוב להחלטה מסוימת ולעקוב אחר המגמה שלו לאורך כמה שנים.

ממשלות משתמשות בדירוגים גם ככלי מדיניות. הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS), ממשלת הונג קונג והרשויות בדובאי מצטטות דירוגים חיוביים בתקשורת שלהן, ומשתמשות בדירוגים שליליים כדי להצדיק רפורמות. התחרות בין המרכזים היא אפוא בחלקה תחרות בין נרטיבים, שבה הדירוגים משמשים ראיה. קורא קפדן מבחין בין הנתונים שבבסיס לבין אופן הצגתם.

הערות

1. Wikipedia, “Global Financial Centres Index” (נצפה בנובמבר 2026): פורסם לראשונה במרץ 2007, פעמיים בשנה, בהפקת Z/Yen, ומאז 2015 במשותף עם China Development Institute. Z/Yen ו־China Development Institute, The Global Financial Centres Index 39 ו־40, עמודי הסיכום (longfinance.net, נצפו בנובמבר 2026): GFCI 39 מ־26 במרץ 2026 השתמש ב־147 גורמים אינסטרומנטליים וב־34,468 הערכות של 5,218 משיבים; GFCI 40 מ־16 בספטמבר 2026 השתמש ב־144 גורמים אינסטרומנטליים מצדדים שלישיים, ובהם הבנק העולמי, ה־OECD והאומות המאוחדות, ב־39,531 הערכות של 6,147 משיבים, ו־117 מרכזים במדד הראשי. ↩
2. Wikipedia, “Global Financial Centres Index” (נצפה בנובמבר 2026), טבלה עבור GFCI 40 (ספטמבר 2026): ניו יורק 761, לונדון 757, הונג קונג 756, סינגפור 755, שנגחאי 754, טוקיו 753, סיאול 752, שנג׳ן 751, דובאי 750 (–2), ציריך 749 (+1), סן פרנסיסקו 748, ז׳נבה 747 (+6), אבו דאבי 746 (+8), לוקסמבורג 742 (מקום 17). ↩
3. Z/Yen, עמוד הסיכום של GFCI 39 (longfinance.net), לעיל: “Dubai and Tokyo enter the top 10, replacing Chicago and Los Angeles.” ↩
4. Mondo Visione, “Global Financial Centres Index 39 – Top Four Financial Centres Clear Leaders”, 26 במרץ 2026 (mondovisione.com): נקודת דירוג אחת בין כל אחד מארבעת המרכזים המובילים; הצפיות היא הגורם הרגולטורי החשוב ביותר, העלות הפחות חשוב. עמוד הסיכום של Z/Yen אינו מביא נקודות אלה. ↩
5. Boston Consulting Group, הודעה לעיתונות מ־27 במאי 2026 (bcg.com): “Cross-border wealth rose 8.4% globally to $15.7 trillion”; הונג קונג 2.9 טריליון דולר ארה״ב. ↩
6. Caproasia, “BCG Global Wealth Report 2026”, 4 ביוני 2026, לעיל: חמשת מרכזי הרישום המובילים ב־2025 הם הונג קונג, שווייץ, סינגפור (2.1 טריליון דולר ארה״ב), ארצות הברית (1.6 טריליון דולר ארה״ב) והממלכה המאוחדת. ↩
7. Wikipedia, “World Competitiveness Yearbook” (נצפה בנובמבר 2026): מתפרסם בידי IMD מאז 1989; דירוגי 2024: סינגפור 1, שווייץ 2, הונג קונג 5, איחוד האמירויות 7, הממלכה המאוחדת 28. IMD World Competitiveness Center, “World Competitiveness Ranking” (imd.org, נצפה בנובמבר 2026): מהדורת 2026 פורסמה ביוני 2026 וכוללת 70 כלכלות. ↩
8. Mercer, Cost of Living City Ranking 2024: הונג קונג ראשונה, סינגפור שנייה, ציריך שלישית וז׳נבה רביעית מתוך 226 ערים, כפי שמובא בכרך ז׳נבה. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.