הליברליזציה שלאחר 1998: בנקים, שווקים ופתיחת המגזר
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
במשך שלושה עשורים לאחר העצמאות בנתה סינגפור את המרכז הפיננסי שלה על פרדוקס. בזירה החוץ־חופית (offshore), בשוק הדולר האסייתי (Asian Dollar Market) וב-SIMEX, היא הייתה אחד השווקים הפתוחים ביותר באסיה. בזירה המקומית (onshore), בשוק הבנקאות המקומי ובבורסה, היא הגנה על קבוצה קטנה של מוסדות מקומיים באמצעות הגבלות רישוי, עמלות תיווך קבועות ורגולטור זהיר שהעדיף כללים מפורטים על פני שיקול דעת. ההסדר שירת את העיר היטב כל עוד האזור צמח. בסוף שנות התשעים הגיעה הממשלה למסקנה שכבר אינו עושה זאת. הטכנולוגיה, הקונסולידציה הגלובלית ופתיחת השווקים הפיננסיים בחסות ארגון הסחר העולמי איימו להשאיר מרכז מוגן מאחור.
פרק זה בוחן את תוכנית הרפורמות שבאמצעותה פתחה סינגפור את שוקי הבנקאות וההון שלה לתחרות זרה בין 1997 לאמצע העשור שלאחר מכן. הוא פותח בקבוצת הבחינה של המגזר הפיננסי (Financial Sector Review Group) ובוועדות המגזר הפרטי שהכינו את הרפורמות. לאחר מכן הוא עוקב אחר פתיחת שוק הבנקאות המקומי לבנקים זרים ואחר הקונסולידציה של הבנקים המקומיים משבע קבוצות לשלוש. הסעיפים המאוחרים עוסקים ברפורמה בבורסה ובשוקי ההון ובשינוי תפיסת הפיקוח מכללים אחידים להערכת סיכונים. סעיף על ההשלכות המעשיות והשוואה לשווייץ ולהונג קונג חותמים את הפרק. המשבר הפיננסי באסיה, שהעניק לרפורמות את דחיפותן, הוא נושא הפרק הקודם. הפיכת הבורסות לחברות (demutualisation) נדונה בהרחבה בפרק II של חלק זה, ואילו פרק I של חלק E בוחן את החוקים שצמחו מהרפורמות.
הכרך על ז׳נבה מתאר כיצד הבורסה של ז׳נבה (Bourse de Genève), שרצפת המסחר שלה פעלה מאז 1855, נקלטה בבורסה שווייצרית אלקטרונית אחת שזנחה את המסחר ברצפה עד קיץ 1996.1 באותן שנים תקפו רשויות התחרות הפדרליות את ההסכמים שבאמצעותם קבעו הבנקים השווייצריים את עמלותיהם. שני התהליכים נבדלו בכוחות שהניעו אותם. בשווייץ, דיני התחרות והטכנולוגיה לחצו על הבנקים לנטוש הסדרים שקבעו ביניהם. בסינגפור, המדינה שבנתה את השוק המוגן החליטה לפתוח אותו, כיילה את קצב הפתיחה והשתמשה בפתיחה ככלי לחיזוק אותם מוסדות שעליהם הגנה.
עיקרי הדברים
קבוצת הבחינה של המגזר הפיננסי (Financial Sector Review Group), בראשות לי הסיין לונג (Lee Hsien Loong), החלה באוגוסט 1997 בבחינה יסודית של מדיניות המגזר הפיננסי ופעלה באמצעות ועדות של המגזר הפרטי בנושאי בנקאות, גילוי, הבורסה, מימון תאגידי והממשל של הבורסות. ב-17 במאי 1999 הכריזה MAS על תוכנית חומש שיצרה רישיונות Qualifying Full Bank לבנקים זרים, הגדילה את מספר רישיונות הבנק המוגבלים וביטלה את מגבלת 40 האחוזים על אחזקות זרות בבנקים מקומיים. בין 1998 ל-2001 התאחדו שבע קבוצות הבנקאות המקומיות לשלוש: DBS קלט את POSBank, UOB רכש את Overseas Union Bank ו-OCBC רכש את Keppel TatLee. הבורסה של סינגפור (Stock Exchange of Singapore) ו-SIMEX הפכו לחברות ומוזגו לבורסה של סינגפור (Singapore Exchange, SGX) ב-1 בדצמבר 1999. עמלות התיווך נעשו פתוחות למשא ומתן מלא החל מ-1 באוקטובר 2000, ואילו חוק ניירות ערך וחוזים עתידיים (Securities and Futures Act, SFA) הנהיג משטר מבוסס גילוי ורישיון מודולרי יחיד החל מ-1 באוקטובר 2002. MAS עברה מרגולציה של ״מידה אחת לכולם״ (one-size-fits-all) לפיקוח ממוקד סיכונים, שאותו מיסדה מאוחר יותר במסגרת השפעה וסיכון (impact and risk) שאינה מכוונת במפורש למנוע כל כישלון.
הערות
- Ressos, Genève, place financière internationale, חלק D, פרק II (“Radicalisme, chemins de fer et banques par actions”), המצטט את Dictionnaire historique de la Suisse, ערך « Bourses »: רצפת מסחר (corbeille) שנחנכה בז׳נבה ב-1855; “en été 1996, le commerce des actions et obligations était entièrement informatisé et le commerce à la criée appartenait au passé”. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.