הליברליזציה שלאחר 1998: בנקים, שווקים ופתיחת המגזר: סיכום
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
קבוצת הבחינה של המגזר הפיננסי (Financial Sector Review Group), בראשות לי הסיין לונג (Lee Hsien Loong) מ-1997, פעלה באמצעות ועדות של המגזר הפרטי ושינתה את תפיסתה של MAS מרגולציה מפורטת לפיקוח, לגילוי ולקידום פעיל של המגזר הפיננסי. הליברליזציה הבנקאית שהוכרזה ב-17 במאי 1999 פתחה את השוק המקומי בצעדים מכוילים באמצעות רישיונות Qualifying Full Bank ו-Wholesale Bank, ביטלה את מגבלת 40 האחוזים על בעלות זרה בבנקים מקומיים ושמרה על חלקם של הבנקים המקומיים בפיקדונות התושבים הרבה מעל רצפת המדיניות של 50 אחוזים. תחת הלחץ של פתיחה זו התאחדו שבע קבוצות הבנקאות המקומיות בין 1998 ל-2001 ל-DBS, OCBC ו-UOB, ואילו כללים חדשים בדבר ועדות מינויים, ספי שליטה והפרדת הפעילות הלא־פיננסית שינו את הממשל התאגידי ואת מבנה הבעלות שלהן. הפיכתן של SES ו-SIMEX לחברה (demutualisation) ומיזוגן לכדי הבורסה של סינגפור (Singapore Exchange, SGX), ביטול עמלות התיווך הקבועות, חוק ניירות ערך וחוזים עתידיים (Securities and Futures Act, SFA) והליברליזציה ההדרגתית של הדולר הסינגפורי הפכו שוק מניות מוגן לשוק הון מבוסס גילוי הפתוח למשתתפים זרים. MAS השלימה את הרפורמה במסגרת פיקוח מבוססת סיכון, המכיילת את הפיקוח לפי ההשפעה והסיכון של כל מוסד ונשענת על הדירקטוריונים ועל משמעת שוק הנתמכת בביטוח פיקדונות, תוך השלמה מפורשת עם כך שלא כל כישלון ניתן למניעה.
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.