קרנות השקעה עבור הודו

לקריאת מהדורת ה־PDF (6 עמודים)

סינגפור כמקור המוביל להשקעות זרות ישירות

בין אפריל 2000 למרץ 2026 רשמה הודו תזרימי השקעות זרות ישירות (FDI) בהון עצמי בהיקף של 787.72 מיליארד דולר ארה״ב. חלקה של סינגפור בסך הזה היה 24.72%, לפני מאוריציוס עם 23.71%, ארצות הברית עם 10.39%, הולנד עם 7.19% ויפן עם 6.11%.¹ המקורות חלוקים לגבי הסכום המצטבר מסינגפור: דף אחד של India Brand Equity Foundation, נאמנות של משרד המסחר ההודי, מציין 192.68 מיליארד דולר ארה״ב, ואילו דף אחר מציין 194.68 מיליארד.² הפער קטן וכנראה נובע מטעות הקלדה. שיעור של 24.72% מתוך 787.72 מיליארד מתאים לכ־194.7 מיליארד, מה שמרמז שהנתון הגבוה הוא הנכון, אף שיש לעיין בדף הנתונים הרשמי של המחלקה לקידום התעשייה והסחר הפנימי (Department for Promotion of Industry and Internal Trade).

הדירוג השתנה עם הזמן. בתקופה שבין אפריל 2000 לספטמבר 2016 היה חלקה של מאוריציוס 32.81% מהתזרימים וחלקה של סינגפור 16.30%.³ סינגפור עקפה את מאוריציוס בעשור שלאחר מכן, כאשר מנהלי קרנות העבירו את הפלטפורמות שלהם לתחום שיפוט המציע יותר מהות כלכלית, מגזר שירותים פיננסיים עמוק יותר ואת מעמד האמנה שתואר לעיל. הנתונים השנתיים מראים את היקף התזרימים הנוכחיים. בשנת הכספים 2025–26 קיבלה הודו השקעות זרות ישירות בהון עצמי בסך 58.84 מיליארד דולר ארה״ב, מהם 19.80 מיליארד מסינגפור, כשליש.⁴

הסחר הדו־צדדי קטן יותר יחסית. בשנת הכספים 2025–26 הסתכם ב־36.1 מיליארד דולר ארה״ב, עם יצוא הודי של 11.86 מיליארד ויבוא מסינגפור של 24.24 מיליארד.⁵ היחסים בין שתי המדינות הם אפוא בעיקרם פיננסיים. סחורות נעות בין הודו לעולם בנתיבים רבים, ואילו הון המיועד להודו נע בעיקר בנתיב אחד.

מדוע מנהלי קרנות בוחרים בסינגפור

הבחירה בסינגפור כפלטפורמה להודו נשענת על כמה רכיבים, שמעטים מהם ייחודיים להודו. הראשון הוא האמנה, שהגבלת ההטבות שבה מתגמלת הוצאות ממשיות והזכויות המוקנות שבה מגינות על אחזקות ותיקות. השני הוא המסגרת הרגולטורית לניהול קרנות, שפרק V של חלק E מתאר: רישוי על ידי הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS), מאגר עמוק של מנהלים אדמיניסטרטיביים של קרנות (fund administrators), גופי משמורת, רואי חשבון ועורכי דין, וכן Variable Capital Company (VCC), שפרק IV של חלק E בוחן ככלי לקרנות מטרייה. השלישי הוא משטר המס לקרנות לפי סעיפים 13O ו־13U של חוק מס ההכנסה (Income Tax Act 1947), שפרק III של חלק E מנתח. הרביעי הוא אזור הזמן והקרבה. מנהל תיקים בסינגפור עובד שעתיים וחצי לפני מומבאי, ונמצא במרחק טיסה קצרה ממומבאי או מבנגלור.

הרכיב החמישי משפטי. הסכמי בעלי מניות להשקעות בהודו כפופים לעיתים קרובות לדין הסינגפורי או לדין האנגלי, ומפנים סכסוכים לבוררות שמקומה בסינגפור. צדדים הודים נמנים זה שנים עם המשתמשים הזרים הגדולים ביותר של מרכז הבוררות הבינלאומי של סינגפור (Singapore International Arbitration Centre, SIAC), כפי שמראה פרק II של חלק F. קרן המחזיקה נכסים הודיים באמצעות חברה סינגפורית יכולה אפוא לשלב ממשל תאגידי סינגפורי, יישוב סכסוכים סינגפורי ופעילות בהודו. ההסדר מפחית את הסיכון שמשקיעים מייחסים לאיטיותם של בתי המשפט ההודיים.

הון התיקים הולך באותו נתיב. משקיעי תיקים זרים הרשומים ברשות ניירות הערך והבורסות של הודו (Securities and Exchange Board of India) בסינגפור מהווים את אחת הקבוצות הלאומיות הגדולות בשוקי המניות ואגרות החוב בהודו. סינגפור נמנית גם עם המקורות הגדולים ביותר של הלוואות מסחריות חיצוניות לחברות הודיות.⁶ חלק ניכר מההלוואות בדולר אסייתי לחברות הודיות, שוק שפרק IV של חלק C מתחקה אחר ראשיתו ב־1968, נרשם בסינגפור.

הון ממשלתי: Temasek ו־GIC

שני המשקיעים הממשלתיים של סינגפור נמנים בזכות עצמם עם המשקיעים הגדולים ביותר בהודו. Temasek דיווחה על חשיפה בסיסית להודו של 7% מהתיק שלה נכון ל־31 במרץ 2026. ההיסטוריה ההודית שלה החלה בשירותים פיננסיים. בדצמבר 2003 רכשה 5.2% מ־ICICI Bank והגדילה את ההחזקה ל־8.3% עד 2007. לאחרונה יותר רכשה ב־2023 רוב ב־Manipal Health Enterprises, ובמרץ 2025 החזקה של 10% ביצרנית החטיפים Haldiram’s תמורת כמיליארד דולר ארה״ב.⁷ מקרה Fullerton שנדון לעיל נגע לחברת אחזקה של Temasek. GIC משקיעה במניות הודיות רשומות למסחר, בתשתיות, בנדל״ן ובחברות פרטיות, אף שאינה מפרסמת הקצאה לפי מדינות ברמת פירוט דומה. פרק I של חלק D מתאר את שני המוסדות.

ההון הממשלתי מקנה למסדרון אמינות. כאשר Temasek ו־GIC משקיעות באמצעות חברות סינגפוריות עם עובדים אמיתיים והחלטות אמיתיות, הן מראות שהנתיב הסינגפורי משרת השקעה אמיתית.

Private equity, הון סיכון ומייסדים הודים

ענף ה־private equity וההון הסיכון עבור הודו מנוהל במידה רבה מסינגפור. בתי השקעות בינלאומיים מנהלים את האסטרטגיות ההודיות שלהם ממשרדים בסינגפור, ואילו מנהלים הודים מגייסים קרנות אוף־שור שמושבן בסינגפור לצד קרנות השקעה אלטרנטיביות מקומיות הרשומות בהודו. קרנות משקיעות בדרך כלל באמצעות חברת אחזקה סינגפורית או ישירות מכלי קרן סינגפורי, כאשר יועץ השקעות במומבאי או בבנגלור מספק מחקר במסגרת הסכם ייעוץ.

מייסדים הודים השתמשו באותו ערוץ בכיוון ההפוך. בשנות ה־2010 מיקמו סטארט־אפים הודיים רבים את חברות האם שלהם בסינגפור, משום שמשקיעי הון סיכון זרים העדיפו תחום שיפוט מוכר, משום שקל יותר ליישם שם תוכניות מניות לעובדים ומבני מניות בכורה, ומשום שרישום עתידי למסחר בחו״ל נראה סביר יותר. מאז תחילת שנות ה־2020 החלה תנועה הפוכה. חברות המתכוננות לרישום למסחר בבורסות הודיות, שבהן עלו שווי חברות הטכנולוגיה, העבירו את מושבן בחזרה להודו, לעיתים קרובות בעלות מס ניכרת.⁸ התנועה מראה שהערוץ הסינגפורי מעולם לא היה רחוב חד־סטרי. הוא שורד משום שהוא מציע למשקיעים דבר שמבנים הודיים עדיין אינם מציעים, והוא מצטמצם במקום שבו היתרון הזה נעלם.

מגבלות: העברות עקיפות ונהנים סופיים

המסדרון פועל תחת מגבלות שמטיל הדין ההודי. מאז 2012 מסה הודו העברות עקיפות של נכסים הודיים, לרבות מכירה של חברה זרה ששוויה נובע במידה מהותית מנכסים הודיים. ההחלה הרטרואקטיבית של הכלל הזה, שבאה בעקבות החלטת בית המשפט העליון בפרשת Vodafone, פגעה במוניטין של הודו בקרב משקיעים זרים עד שהפרלמנט ביטל את התחולה הרטרואקטיבית ב־2021.⁹ חברות אחזקה סינגפוריות מושפעות ישירות מכללים אלה, משום שמשקיעים יוצאים לעיתים קרובות מהשקעתם במכירת החברה הסינגפורית עצמה.

מגבלה שנייה נוגעת למקור הכסף. באפריל 2020 התנתה הודו השקעות ממדינות החולקות עמה גבול יבשתי באישור ממשלתי מראש.¹⁰ הכלל חל גם כאשר הנהנה הסופי של השקעה נמצא במדינה כזו.¹¹ קרנות סינגפוריות עם משקיעים סינים צריכות אפוא לבחון את בסיס המשקיעים שלהן לפני השקעה בהודו. פרק II של חלק זה מתאר את תזרימי ההון הסיני דרך סינגפור, שהכלל הזה מעמיד תחת בדיקה מיוחדת כאשר היעד הוא הודו.

הערות

1. India Brand Equity Foundation, “Foreign Direct Investment (FDI)” (ibef.org, נצפה בנובמבר 2026): סך תזרימי ה־FDI בהון עצמי מאפריל 2000 עד מרץ 2026 של Rs 52,85,866 crore (787.72 מיליארד דולר ארה״ב); סינגפור 24.72% (192.68 מיליארד דולר ארה״ב), מאוריציוס 23.71% (186.76 מיליארד דולר ארה״ב), ארה״ב 10.39%, הולנד 7.19%, יפן 6.11%. ↩
2. India Brand Equity Foundation, “India-Singapore Trade” (ibef.org, נצפה בנובמבר 2026): סינגפור היא המשקיעה הגדולה ביותר בהודו “with a cumulative FDI inflow of US$ 194.68 billion” מאפריל 2000 עד מרץ 2026. ↩
3. Wikipedia, “India–Mauritius relations” (נצפה בנובמבר 2026): מקורות ה־FDI המובילים להודו מאפריל 2000 עד ספטמבר 2016: מאוריציוס כ־101.76 מיליארד דולר ארה״ב או 32.81%, סינגפור 16.30%, הממלכה המאוחדת 7.76%, יפן 7.66%, ארצות הברית 6.25%. ↩
4. India Brand Equity Foundation, “Foreign Direct Investment (FDI)” (ibef.org, נצפה בנובמבר 2026): תזרים FDI בהון עצמי בשנת הכספים 2026 של 58.84 מיליארד דולר ארה״ב; India Brand Equity Foundation, “India-Singapore Trade” (ibef.org): תזרימי FDI בהון עצמי מסינגפור של 14.94 מיליארד דולר ארה״ב בשנת הכספים 2025 ו־19.80 מיליארד דולר ארה״ב בשנת הכספים 2026. השיעור של כשליש הוא חישוב של המחבר. ↩
5. India Brand Equity Foundation, “India-Singapore Trade” (ibef.org, נצפה בנובמבר 2026): סחר דו־צדדי של 36.1 מיליארד דולר ארה״ב בשנת הכספים 2026; יצוא הודי לסינגפור 11.86 מיליארד דולר ארה״ב; יבוא 24.24 מיליארד דולר ארה״ב; הודו היא שותפת הסחר השישית בגודלה של סינגפור, עם 2.96% מכלל הסחר של סינגפור. ↩
6. India Brand Equity Foundation, “India-Singapore Trade” (ibef.org, נצפה בנובמבר 2026): סינגפור נמנית עם המקורות הגדולים ביותר של External Commercial Borrowings, והשקעות התיקים הזרות מסינגפור היו חשובות להודו. ↩
7. Wikipedia, “Temasek Holdings” (נצפה בנובמבר 2026): חשיפה בסיסית לפי מדינות “7% India as at 31 March 2026”; 5.2% מ־ICICI Bank בדצמבר 2003, שהוגדלו ל־8.3% עד 2007; רכישה נוספת של 41% מ־Manipal Health Enterprises שהוכרזה באפריל 2023, לסך של 59%; 10% מ־Haldiram’s תמורת מיליארד דולר ארה״ב במרץ 2025. ↩
8. על ה־“reverse flipping” של סטארט־אפים הודיים מסינגפור ומארצות הברית להודו מאז 2021 בקירוב (דוגמאות לכך הן PhonePe ו־Groww), ראו את הדוחות של Economic Survey of India 2024–25 ואת הסיקור בעיתונות. ↩
9. Finance Act 2012 (תיקון רטרואקטיבי של סעיף 9(1)(i) של Income-tax Act 1961 בעקבות Vodafone International Holdings BV v Union of India, בית המשפט העליון של הודו, 20 בינואר 2012); Taxation Laws (Amendment) Act 2021. ↩
10. Wikipedia, “Foreign direct investment in India” (נצפה בנובמבר 2026): באפריל 2020 שינתה הודו את מדיניות ה־FDI שלה כך שהשקעות ממדינות החולקות עמה גבול יבשתי יעמדו לבדיקה. ↩
11. Department for Promotion of Industry and Internal Trade, Press Note 3 (2020 Series) מ־17 באפריל 2020, המתקנת את פסקה 3.1.1 של Consolidated FDI Policy (המסלול הממשלתי להשקעה מישות של מדינה החולקת גבול יבשתי עם הודו, או מישות שהנהנה הסופי שלה נמצא במדינה כזו או הוא אזרח שלה). ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.