השוואה להונג קונג ולז׳נבה
לקריאת מהדורת ה־PDF (4 עמודים)
הונג קונג: ההגנה על שער הקבע
הונג קונג התמודדה עם אותו משבר תחת משטר מוניטרי שונה. מועצת המטבע שלה, הצמודה את הדולר ההונג קונגי לדולר האמריקני, לא הותירה מקום לפיחות. באוקטובר 1997 הגנה הרשות המוניטרית של הונג קונג (Hong Kong Monetary Authority) על שער הקבע בכך שאפשרה לשיעורי הריבית לעלות.1 כאשר ספקולנטים תקפו באוגוסט 1998 הן את המטבע והן את שוקי המניות והחוזים העתידיים, נקטה הממשלה צעד חריג. בין 14 ל-28 באוגוסט 1998 רכשה מניות של 33 חברות הנכללות במדד האנג סנג (Hang Seng), בהיקף של 118 מיליארד דולר הונג קונגי (HK$), כ-18 אחוזים מנכסי קרן החליפין (Exchange Fund). המניות הוחזרו מאוחר יותר לשוק, החל בקרן Tracker Fund of Hong Kong בנובמבר 1999.2
ההשוואה מציגה שתי אסטרטגיות עקביות. הונג קונג שמרה על שער חליפין קבוע ושילמה על כך בשיעורי ריבית גבוהים, בדפלציה ובהתכווצות של 5.9 אחוזים ב-1998.3 סינגפור הניחה למטבעה להסתגל מול הדולר האמריקני וקיצצה עלויות מקומיות, והמיתון שלה היה מתון יותר. הונג קונג התערבה ישירות בשוק המניות, ואילו סינגפור סירבה לכך במפורש. שתי הערים יצאו מהמשבר כשמוניטין שלהן כמרכזים פיננסיים נותר שלם. כל אחת מהן גם אישרה עיקרון שעליו נשען המרכז שלה: מועצת המטבע בהונג קונג, והשער הצף המנוהל לצד הסירוב להתערב בשוק בסינגפור.
ז׳נבה: משבר מקומי
שווייץ הייתה רחוקה מהמשבר האסייתי. ז׳נבה התמודדה עם משבר בנקאי משלה כמעט באותו זמן, אך מסיבות מקומיות. הבנק הקנטונלי של ז׳נבה (Banque cantonale de Genève), שהוקם ב-1994 ממיזוג קופת החיסכון הקנטונלית ובנק המשכנתאות, נקלע לקשיים חמורים בסוף שנות התשעים ונזקק להתערבות יקרה של הקנטון, כפי שמתעד הכרך על ז׳נבה. חוק ההצלה מיום 25 במאי 2000 העביר את הנכסים הבעייתיים של הבנק לקרן קנטונלית לשם מימושם. לפי הצעת חוק שהגישו חברי הפרלמנט הקנטונלי ב-2017, עלות ההצלה, כולל ריבית, הגיעה עד סוף 2016 ל-3.137 מיליארד פרנק שווייצרי (CHF).4
הניגוד מאלף. הבנקים של סינגפור הפסידו כסף בשל ההלוואות האזוריות שלהם. מאחר שנכנסו למשבר עם יחסי הון גבוהים, יכלה MAS להצהיר כי היקף ההלוואות הבעייתיות שלהם אינו מאיים על האיתנות הפיננסית של אף בנק מקומי. למדינה לא הייתה בעיה בנקאית מקומית לפתור. המשבר בז׳נבה נבע מהלוואות נדל״ן מקומיות ומהממשל התאגידי של בנק ציבורי. בשתי הערים כללה התגובה שקיפות רבה יותר ופיקוח הדוק יותר. ההבדל טמון ביחס שבין המשבר לבין הפעילות הבינלאומית של המרכז. בסינגפור הגיע המשבר מבחוץ והוביל לאסטרטגיה של התרחבות גלובלית. בז׳נבה היה המשבר מקומי, ואילו פעילות הבנקאות הפרטית של העיר נמשכה ברובה ללא הפרעה.
במספרים
שחרור הבאט התאילנדי לשער צף: 2 ביולי 1997. הדולר הסינגפורי מול הדולר האמריקני: 1.4000 S$ בתחילת 1997, 1.6775 S$ בסוף 1997 (−16.5%), שפל של 1.8080 S$ בינואר 1998. מדד Straits Times Industrials: 2,216.79 (תחילת 1997), 1,073.47 (12 בינואר 1998). חשיפת הבנקים המקומיים למלזיה, אינדונזיה, תאילנד, קוריאה והפיליפינים: 37.2 מיליארד דולר סינגפורי (S$), או 16% מסך הנכסים (סוף 1997). שיעור ההלוואות הבעייתיות האזוריות של הבנקים המקומיים: 24.3% (מרץ 1999). צמיחת התמ״ג הריאלי ב-1998: +1.5% (אומדן ראשון), −2.2% (הסדרה הנוכחית של הבנק העולמי). פיטורים ב-1998: 29,086. חבילה חוץ־תקציבית מיוני 1998: 2 מיליארד דולר סינגפורי. חבילת קיצוץ העלויות מנובמבר 1998: 10.5 מיליארד דולר סינגפורי. הפרשת המעסיק ל-CPF: קוצצה ב-10 נקודות אחוז בינואר 1999. התחייבויות סינגפור: מיליארד דולר ארה״ב לתאילנד, 5 מיליארד דולר ארה״ב לאינדונזיה. משקיעי CLOB המחזיקים מניות מלזיות: 197,000 (31 באוגוסט 1998).5
הערות
- MAS, Annual Report 1997/98, עמ׳ 35. ↩
- Norman Chan, “Asian Financial Crisis: Difficult Decisions in the Disposal of Shares After Stock Market Operation”, inSight, Hong Kong Monetary Authority, 18 בספטמבר 2019: המבצע נמשך מ-14 עד 28 באוגוסט 1998; 118 מיליארד HK$, כ-18% מנכסי קרן החליפין (Exchange Fund); 33 מניות הנכללות במדד האנג סנג; Norman Chan, inSight, HKMA, 18 בספטמבר 2019: קרן Tracker Fund of Hong Kong הושקה בנובמבר 1999 וגייסה 33.3 מיליארד HK$. ↩
- World Bank, World Development Indicators, NY.GDP.MKTP.KD.ZG, Hong Kong SAR: −5.88% (1998), נצפה בנובמבר 2026. ↩
- Ressos, Genève, place financière internationale, חלק E, הסעיף על בנקאות קמעונאית: ה-BCGE, שהוקם ב-1 בינואר 1994; תולדותיו “marquée par une crise grave à la fin des années 1990, qui a conduit à une intervention coûteuse du canton”; Grand Conseil de la République et canton de Genève, PL 12238, הצעת חוק שהוגשה ב-12 בדצמבר 2017 על ידי הצירים Jean Batou ואחרים, exposé des motifs: חוק ההצלה 8194 מיום 25 במאי 2000; הפניה ל-Fondation de valorisation de la BCGE; עלות ההצלה “capital et intérêts compris, à trois milliards et cent trente-sept millions de francs au 31 décembre 2016”. ↩
- הנתונים כפי שתועדו בהערות השוליים הקודמות, ובפרט MAS, Annual Reports 1997/98 ו-1998/99, תשובות MAS בפרלמנט מיום 19 בפברואר 1998, 12 באוקטובר 1998 ו-6 ביולי 1999, World Bank World Development Indicators ו-IMF Press Release No. 97/37. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.