השוואה לז׳נבה, ציריך, דובאי והונג קונג
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
ז׳נבה וסינגפור מציגות את עצמן שתיהן כמקומות של משפט, כל אחת עם מערך מוסדות משלה. ז׳נבה נשענת על בוררות לפי החוק השווייצרי בדבר המשפט הבינלאומי הפרטי (IPRG/PILA), על המרכז השווייצרי לבוררות (Swiss Arbitration Centre) ועל בתי המשפט הקנטונליים הרגילים, הדנים בצרפתית. חוק סדר הדין האזרחי השווייצרי (ZPO/CPC) המתוקן, שבתוקף מאז 1 בינואר 2025, מאפשר לקנטונים להקים בתי משפט מסחריים בינלאומיים ולהתיר שימוש באנגלית בהליכים בפניהם. ציריך פרסמה ביולי 2025 טיוטה להקמת לשכה מסחרית בינלאומית, ואילו ז׳נבה הכינה באביב 2026 הצעת חוק לבית משפט מסחרי.1 כך נעה שווייץ בכיוון שסינגפור הלכה בו ב־2015, עשור מאוחר יותר ובתוך מבנה פדרלי. הצטרפותה לאמנת האג בדבר הסכמי בחירת פורום, שתוארה לעיל, פירושה שפסקי דין של ה־SICC לפי תניות בלעדיות ניתנים כעת לאכיפה בז׳נבה ובציריך. באותה מידה, פסקי דין שווייצריים המבוססים על תניות כאלה ניתנים לאכיפה בסינגפור.
הגישור מגלה ניגוד דומה. דיני השירותים הפיננסיים השווייצריים מחייבים נותני שירות המשרתים לקוחות פרטיים להצטרף ללשכת נציב תלונות (ombudsman), שההליך בה משרת את הגנת הצרכן.2 מסגרת הגישור של סינגפור מכוונת לסכסוכים מסחריים גדולים ולשוק הבינלאומי. מאחר ששווייץ אינה צד לאמנת סינגפור, הסדר שהושג בגישור בז׳נבה אינו ניתן לאכיפה בסינגפור מכוח האמנה. הדבר נכון גם בכיוון ההפוך.
דובאי מציעה את ההקבלה הקרובה ביותר ל־SICC. בתי המשפט של המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי (Dubai International Financial Centre, DIFC), שהוקמו ב־2004, מפעילים סדר דין של המשפט המקובל באנגלית, עם שופטים מאנגליה ווילס ומשיטות משפט מקובל אחרות, היושבים לצד שופטים אמירתיים.3 ל־Abu Dhabi Global Market יש בתי משפט משלו, ובבחריין יש כעת בית משפט הבנוי על מודל ה־SICC. סינגפור כרתה מזכרי הנחיות עם בתי המשפט של DIFC ו־ADGM ומנגנון ערעור עם בחריין, כך שהיא משתפת פעולה באופן הדוק עם בתי המשפט של המפרץ גם כאשר היא מתחרה בהם על תיקים. בהונג קונג, המתחרה העיקרית באסיה, אין בית משפט מסחרי בינלאומי ואין שופטים זרים במחלקה מסחרית ייעודית. כוחה של הונג קונג טמון בהסדריה עם סין היבשתית בדבר הכרה הדדית בפסקי דין ובפסקי בוררות. מאחר שסין לא אשררה את אמנת סינגפור, האמנה אינה חלה גם בהונג קונג.4 פרק K.III עוסק בתחרות זו בהקשר הרחב של המרכזים הפיננסיים.
במספרים
ה־SICC נחנך ב־5 בינואר 2015. תיקים שהוגשו: 2 ב־2015, 28 ב־2024 (18 הוגשו ישירות, 10 הועברו). שיעור עניינים של בוררות בינלאומית: כ־30 אחוזים. שופטים בינלאומיים: 26, שופטים סינגפורים: 18 (אוקטובר 2026). עורכי דין זרים רשומים: 148 מ־25 שיטות משפט (2 בנובמבר 2026). ה־SIMC נוסד ב־5 בנובמבר 2014, רשימה של כ־70 מגשרים, שיעור הסדרים של 70 עד 80 אחוזים, שווי הסכסוכים שהוגשו 4.84 מיליארד דולר ארה״ב ב־2022. אמנת סינגפור: 46 מדינות חותמות ב־7 באוגוסט 2019, בתוקף מאז 12 בספטמבר 2020, 25 צדדים (22 שבהם האמנה בתוקף) ו־60 מדינות חותמות בנובמבר 2026. אמנת ניו יורק: 172 צדדים. אמנת האג בדבר הסכמי בחירת פורום: בתוקף לגבי סינגפור מאז 1 באוקטובר 2016, 39 צדדים מתקשרים.
הערות
- ראו כרך ז׳נבה, Genève, place financière internationale, חלק F, פרק III, המצטט את ההודעה לעיתונות של המועצה הפדרלית מ־6 בספטמבר 2023 (כניסתו לתוקף של חוק סדר הדין האזרחי המתוקן ב־1 בינואר 2025), את Baker McKenzie (26 באוגוסט 2025) על הטיוטה של ציריך ואת Genève attractive, “À Genève, l’idée d’un tribunal de commerce gagne du terrain”, 6 במרץ 2026. ↩
- סעיפים 74 ו־77 לחוק השירותים הפיננסיים השווייצרי (FinSA/LSFin) בעניין הליכי נציב התלונות והצטרפותם של נותני שירותים פיננסיים; ראו כרך ז׳נבה, חלק F, פרק III. ↩
- DIFC Courts, “Court structure”, difccourts.ae (נצפה בנובמבר 2026): בתי המשפט הוקמו ב־2004; שופטים האחראים למחלקות מאנגליה ווילס ומאיחוד האמירויות הערביות. ↩
- על ההסדרים בין הונג קונג לסין היבשתית בדבר הכרה הדדית בפסקי דין אזרחיים ומסחריים (ההסדר משנת 2019, בתוקף מ־29 בינואר 2024) ובפסקי בוררות, ראו Department of Justice of the Hong Kong SAR (doj.gov.hk); אי־תחולתה של אמנת סינגפור על הונג קונג נובעת ממעמדה של סין כחותמת בלבד (טבלת המעמד של UNCITRAL). ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.