מהו הרישיון ומה אינו
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
רישיון לאסימוני תשלום דיגיטליים (DPT) אינו קטגוריית רישיון נפרדת לפי חוק שירותי התשלום (Payment Services Act 2019). זהו רישיון של מוסד תשלום סטנדרטי או עיקרי שהיקפו כולל את שירות אסימוני התשלום הדיגיטליים, אולי לצד שירותי תשלום אחרים. חברה הממירה דולרים סינגפוריים של לקוחות לטוקנים ושולחת את הטוקנים לחו״ל תחזיק בדרך כלל ברישיון לשירותי DPT יחד עם העברת כספים חוצת גבולות. חברה המנפיקה מטבע יציב (stablecoin) בדולר סינגפורי ומפעילה בורסה תשלב הנפקת כסף אלקטרוני עם שירותי DPT.1 הנקודה המעשית היא שהבקשה נבחנת שירות אחר שירות. הוספת שירות בהמשך מחייבת בקשה לשינוי, העוברת חלק ניכר מאותה בדיקה. לכן יש להגדיר את ההיקף מתוך מחשבה על התכנית העסקית לשלוש שנים.
הרישיון גם אישי לישות. לא ניתן להעבירו. שינוי שליטה של 20 אחוזים או יותר מחייב אישור מראש של הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS) לפי סעיף 27 לחוק, וכך גם מינוי המנכ״ל והדירקטורים לפי סעיף 37.2 לכן מבני קבוצה שבהם בעל הרישיון הסינגפורי הוא חברה בת של בורסה זרה צריכים להיות מתוכננים לפני הבקשה. MAS תבחן את בעל השליטה הסופי ותבקש לגבי בעלי המניות וההנהלה הבכירה של חברת האם אותו מידע בדבר כשירות והתאמה (fit and proper) שהיא מבקשת לגבי אלה של המבקש עצמו.
הערות
- PSA, סעיף 6(2) והתוספת הראשונה, חלק 1: רישיון מפרט את שירותי התשלום שבעל הרישיון רשאי לספק, ובעל הרישיון חייב להגיש בקשה לשינוי הרישיון לפני הוספת שירות. ↩
- PSA, סעיפים 27 (שליטה בבעלי רישיון: אישור בעל שליטה של 20 אחוזים) ו-37 (אישור מנכ״ל, דירקטור ושותף). ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.