שבעת הצירים

לקריאת מהדורת ה־PDF (7 עמודים)

חלק O, פרק I משווה בין שתי השיטות לאורך שבעה צירים. הצירים נבחרו משום שהם השאלות החוזרות בכל מנדט, ומשום שלכל אחד מהם יש תשובה ברורה למדי בשתי השיטות נכון לאמצע 2026. הם מוצגים כאן, עם התשובה העיקרית לכל אחד, כדי שתהיה לקורא המסגרת לפני קריאת החלקים המפורטים.

טיבו המשפטי של הנכס

הציר הראשון שואל מהו טוקן במשפט הפרטי. שווייץ משיבה בחקיקה לגבי טוקנים המגלמים זכויות, באמצעות נייר הערך מבוסס הפנקס שבסעיפים 973d ואילך לדיני החיובים השווייצריים (CO/OR). לגבי טוקני תשלום טהורים היא משיבה באמצעות הדוקטרינה: הם אינם חפצים ואינם זכויות תביעה, אלא מושאים של כוח שליטה עובדתי.¹ סינגפור משיבה באמצעות הפסיקה, וקובעת מאז ByBit Fintech Ltd v Ho Kai Xin [2023] SGHC 199 כי נכס קריפטו הוא thing in action שהמשפט המקובל מכיר בו ויגן עליו בסעדים הרגילים של דיני הקניין.² ההבדל המעשי קטן מההבדל הדוקטרינרי. בשתי השיטות ניתן להחזיק טוקן בבעלות, להעבירו, לגנוב אותו, להתחקות אחריו, לשעבדו ולהורישו, משום שבשתיהן המפתח הפרטי הוא העובדה שהדין קושר אליה את תוצאותיו. ההבדל מתגלה בשוליים. ברכישה בתום לב, לדין השווייצרי יש כלל סטטוטורי לגבי ניירות ערך מבוססי פנקס, ואילו לדין הסינגפורי יש ההגנות מדיני היושר (equity). בטיפול בהעברה בטעות, הדין השווייצרי מחיל עשיית עושר ולא במשפט, ואילו הדין הסינגפורי מחיל נאמנות קונסטרוקטיבית.

גבולות הרישוי

הציר השני שואל אילו פעילויות מחייבות רישיון וממי. שווייץ משרטטת את הגבול לפי תפקיד לאורך מדרג של חוקים, עם מעמד של חובות איסור הלבנת הון בלבד לרוב עסקי הקריפטו ורישיון בנק לכל מי שמאגם טוקנים של לקוחות. סינגפור משרטטת את הגבול לפי פעילות לפי חוק שירותי התשלום (Payment Services Act, PSA), חוק ניירות ערך וחוזים עתידיים (Securities and Futures Act, SFA) וחוק השירותים והשווקים הפיננסיים (Financial Services and Markets Act, FSMA), עם רישיון DPT ייעודי הנושא עמו מלכתחילה חובות התנהגות, משמורת והגנת צרכנים. הספים שונים במהותם. שווייץ שואלת כמה הופקד והאם הדבר מופרד. סינגפור שואלת מה היקף העסקאות בכל חודש והאם הלקוח נמצא בסינגפור. עסק שבצוג כפוף לחובות איסור הלבנת הון בלבד יזדקק בדרך כלל בסינגפור לרישיון מוסד תשלום מרכזי. עסק המחזיק ברישיון MPI בסינגפור יזדקק בדרך כלל לרישיון פינטק או לרישיון בנק בשווייץ אילו הפעיל שם את אותו מודל משמורת.³

משמורת וחדלות פירעון

הציר השלישי שואל מה קורה לטוקנים של הלקוח כאשר המשמורן קורס. שווייץ מעניקה ללקוח זכות הפרדה סטטוטורית לפי סעיפים 242a ו־242b ל־DEBA לגבי נכסים מבוססי קריפטו המוחזקים זמינים בכל עת, שמוקצים באופן פרטני או מוחזקים באופן קיבוצי וניתנים לייחוס, ובנוסף לכך סעיף 16 מס׳ 1bis ל־BankA לגבי משמורנים בנקאיים.⁴ סינגפור מעניקה ללקוח את ההגנה של נאמנות מפורשת או סטטוטורית כאשר תנאי בעל הרישיון ותקנות ה־PSA יוצרים נאמנות כזו. כאשר אינם יוצרים, יש ללקוח רק את ההגנה הלא ודאית של נאמנות קונסטרוקטיבית. חדלויות הפירעון בסינגפור בשנת 2022 הראו שתנאי השירות מכריעים את התוצאה: לקוחות של פלטפורמה שתנאיה העבירו את הבעלות לפלטפורמה היו נושים בלתי מובטחים, ואילו לקוחות של פלטפורמה שהחזיקה בנאמנות היו בעלי זכות תביעה קניינית.⁵ חלק D, פרק IV וחלק J, פרקים II ו־V מפתחים את הציר, ואילו חלק O מציג את הטבלה ההשוואתית.

איסור הלבנת הון

הציר הרביעי שואל מי הוא מתווך פיננסי ומה עליו לעשות. שתי השיטות מיישמות את תקן FATF לרבות כלל המסע (travel rule), מזהות לקוחות, נהנים ואת מקור הכספים, ומדווחות על חשד ליחידת מודיעין פיננסי, שבשווייץ היא Money Laundering Reporting Office ובסינגפור Suspicious Transaction Reporting Office.⁶ ההבדלים הם בארכיטקטורה ובספים. שווייץ מפקחת על רוב עסקי הקריפטו באמצעות ארגונים לרגולציה עצמית, ומחייבת זיהוי בעסקאות המרה מעל 1,000 CHF. סינגפור מפקחת במישרין באמצעות MAS וקובעת את סף העסקה המזדמנת על 20,000 S$, תוך הטלת כלל העברה החל על בעלי רישיון מהדולר הראשון. שווייץ מגיעה לעסקים הפונים לחו״ל באמצעות הגדרת המתווך הפיננסי. סינגפור מגיעה אליהם באמצעות משטר ה־DTSP. חלקים F ו־L עוסקים בשתיהן.

מס

הציר החמישי שואל כיצד ממוסים מחזיקים, חברות וקרנות. לגבי היחיד, שווייץ פוטרת רווחי הון פרטיים אך ממסה עושר מדי שנה וממסה הכנסות מ־staking, מכרייה ומ־airdrops בעת קבלתן. בסינגפור אין מס רווחי הון ואין מס עושר, אך רווחים מסחריים ממוסים כהכנסה, וההכרעה נעשית לפי סממני העסק (badges of trade). לגבי החברה, שתי השיטות ממסות הנפקת טוקנים לפי אופייה החשבונאי, ושתיהן ממסות ישות סוחרת על רווחיה. לגבי הקרן, שווייץ מציעה את ה־L-QIF ואת משטרי הקרנות הרגילים עם שקיפות מס, ואילו סינגפור מציעה את ה־Variable Capital Company (VCC) עם התמריצים שבסעיפים 13D, 13O ו־13U. שתיהן חתמו על Crypto-Asset Reporting Framework, ושתיהן יחליפו ביניהן מידע על חשבונות קריפטו לאחר שהמסגרת תופעל. לגבי שווייץ פירוש הדבר איסוף נתונים החל מ־1 בינואר 2027 לכל המוקדם וחילופי מידע ראשונים בשנת 2028 (ראו חלק C, פרק VI וחלק G, פרק VII), ואילו סינגפור התחייבה לחילופי מידע ראשונים בשנת 2027 או 2028.⁷ חלקים G ו־M עוסקים בשיטות, וחלק O, פרק I מציג את הנתונים זה לצד זה.

אכיפה

הציר השישי שואל כיצד נפגע מגיע להשבה וכיצד המדינה מענישה. שווייץ מציעה תפיסה וחילוט פליליים לפי הקוד הפלילי וחוק סדר הדין הפלילי, עיקול אזרחי לפי סעיפים 271 ואילך ל־DEBA ואכיפה של FINMA, לרבות פירוק של חברות שאינן מורשות. היא מציעה גם תביעה כללית בצוג בעלת ניסיון של עשור בקריפטו.⁸ סינגפור מציעה צווי מניעה קנייניים וצווי הקפאה, צווי גילוי נגד בורסות, המצאה באמצעים חדשניים, את ה־Commercial Affairs Department ואכיפה של MAS. בתי המשפט שלה נתנו יותר החלטות מדווחות בעניין השבת קריפטו מכל בית משפט אחר באסיה.⁹ שני ארגזי הכלים משתלבים זה בזה בהונאה חוצת גבולות. חלק H, פרק VI וחלק N, פרק III מתארים כיצד.

ירושה

הציר השביעי שואל מה קורה לטוקנים במקרה של מוות או אי־כשירות. שווייץ מחילה על טוקנים את כללי חלקי החובה (forced heirship) שבסעיפים 457 ואילך לקוד האזרחי השווייצרי (CC/ZGB) ואת משטרי הרכוש בין בני זוג, כמו על כל נכס אחר. הבעיה של מנהל העיזבון היא הגישה למפתחות. סינגפור מחילה את Wills Act, את Intestate Succession Act ואת Probate and Administration Act, עם אותה בעיה מעשית ועם האפשרות הנוספת של נאמנות. לאף אחת מהשיטות אין משטר סטטוטורי לנכסים דיגיטליים בירושה, ולכן בשתיהן התכנון הוא שעושה את העבודה.¹⁰ חלק D, פרק VIII, חלק J, פרק VII וחלק P, פרק VIII עוסקים בציר זה.

הערות

1. Code of Obligations (SR 220), סעיף 973d; המועצה הפדרלית, הדוח בדבר המסגרת המשפטית לטכנולוגיית פנקס מבוזר ולבלוקצ׳יין בשווייץ מיום 14 בדצמבר 2018, הפרק בדבר הסיווג האזרחי של טוקנים. ↩
2. ByBit Fintech Ltd v Ho Kai Xin and others, General Division of the High Court, Philip Jeyaretnam J, 25 ביולי 2023, פסקאות 4, 36 ו־39. ↩
3. Banking Act (SR 952.0), סעיפים 1 ו־1b; Anti-Money Laundering Act (SR 955.0), סעיף 2 פסקה 3; Payment Services Act 2019, סעיפים 5 ו־6 והתוספת הראשונה, חלק 3; Financial Services and Markets Act 2022, חלק 9. ↩
4. Debt Enforcement and Bankruptcy Act (SR 281.1), סעיפים 242a ו־242b; Banking Act (SR 952.0), סעיף 16 מס׳ 1bis. ↩
5. Insolvency, Restructuring and Dissolution Act 2018, סעיפים 64 (הקפאת הליכים) ו־91 ואילך (ניהול שיפוטי); Re Zipmex Asia Pte Ltd and others, General Division of the High Court, 2022 (בקשות להקפאת הליכים); Hodlnaut Pte Ltd, ניהול שיפוטי מאוגוסט 2022. ↩
6. FATF, "Updated Guidance for a Risk-Based Approach to Virtual Assets and Virtual Asset Service Providers", אוקטובר 2021; Anti-Money Laundering Act (SR 955.0), סעיפים 3 עד 9; MAS Notice PSN02, Prevention of Money Laundering and Countering the Financing of Terrorism, Digital Payment Token Service. ↩
7. מזכירות המדינה לפיננסים בינלאומיים, "CARF FAQ Update", המאשר כי הפרלמנט אישר ביום 26 בספטמבר 2025 את ההסכם הרב־צדדי בין הרשויות המוסמכות בעניין CARF, כי CARF יחול בשווייץ לכל המוקדם החל מ־1 בינואר 2027, וכי בשנת 2026 לא חלות חובות CARF. ↩
8. Swiss Criminal Code (SR 311.0), סעיפים 70 עד 72; Swiss Criminal Procedure Code (SR 312.0), סעיפים 263 ואילך; Debt Enforcement and Bankruptcy Act (SR 281.1), סעיפים 271 ואילך; Financial Market Supervision Act (SR 956.1), סעיפים 29 ואילך. ↩
9. Supreme Court of Judicature Act 1969, סעיף 18 והתוספת הראשונה, פסקה 5 (צווי מניעה); Rules of Court 2021, Order 13 (צווי הקפאה וגילוי); CLM v CLN and others, General Division of the High Court, 2022, SGHC 46; Janesh s/o Rajkumar v Unknown Person, General Division of the High Court, 2022, SGHC 264. ↩
10. Civil Code (SR 210), סעיפים 457 ואילך וסעיפים 181 ואילך; Wills Act 1838 (2020 Rev. Ed.); Intestate Succession Act 1967; Probate and Administration Act 1934. ↩

למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.