ההגדרה של אסימון תשלום דיגיטלי
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
כל מה שבראש הקריפטו של החוק תלוי בהגדרה הסטטוטורית של אסימון תשלום דיגיטלי (DPT). סעיף 2(1) לחוק מגדיר אותו כל ייצוג דיגיטלי של ערך, למעט ייצוג דיגיטלי של ערך שהוחרג, העומד בחמישה תנאים. הוא חייב להיות מבוטא כיחידה, ואסור שיהיה נקוב במטבע כלשהו או צמוד בידי מנפיקו למטבע כלשהו. הוא חייב להיות, או להיות מיועד להיות, אמצעי חליפין שהציבור או חלק מהציבור מקבלים כתשלום עבור טובין או שירותים או לסילוק חוב. הוא חייב להיות ניתן להעברה, לאחסון או למסחר באופן אלקטרוני, ועליו לקיים מאפיינים אחרים ככל שתקבע הרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS).1
לכל רכיב יש תוצאה משפטית. היא מתחילה בהחרגת טוקנים הנקובים במטבע או צמודים למטבע, שהיא הציר בין משטר ה-DPT לבין משטר הכסף האלקטרוני. מטבע יציב (stablecoin) בדולר סינגפורי שמנפיקו מבטיח הצמדה של אחד לאחד הוא כסף אלקטרוני לפי החוק, אם הוא מייצג גם תביעה כלפי המנפיק ושולם מראש. לעומת זאת טוקן שאינו צמוד, כגון ביטקוין או אתר, הוא DPT. רכיב "אמצעי החליפין" הוא המקום שבו מתנהל הוויכוח לגבי רוב טוקני הגבול. טוקן שאפשר להשתמש בו רק בתוך אפליקציה סגורה אחת עשוי להיות "limited purpose digital payment token" (אסימון תשלום דיגיטלי למטרה מוגבלת) מוחרג לפי חלק 2 לתוספת הראשונה. החרגה זו מוציאה טוקנים המשמשים בתכנית נאמנות, בתוך משחק או למטרה שאינה פיננסית, ובלבד שלא ניתן להחזיר את הטוקן למנפיק תמורת כסף.2 הנוסח "חלק מהציבור" פירושו שקבלה בידי קבוצה קטנה אך פתוחה מספיקה. טוקן ממשל (governance token) הנסחר בשוק משני ושחלק מבתי העסק מקבלים אותו חצה את הקו, גם אם המנפיק מעולם לא התכוון שישמש כסף.
הקורא המגיע משווייץ יבחין שלסיווג של FINMA, רשות הפיקוח על שוק ההון השווייצרית, לטוקני תשלום, טוקני שימוש וטוקני השקעה אין מקבילה ישירה בסינגפור (ראו חלק B, פרק III וחלק E, פרק I). חוק שירותי התשלום משתמש במבחן פונקציונלי יחיד, ולכן טוקן שאינו עומד בו פשוט נמצא מחוץ לחוק זה. התוצאה המעשית היא גבול תשלומים רחב יותר מאשר בשווייץ, שבה מנפיק טוקן שימוש נמצא לא פעם מחוץ לרישוי לחלוטין. עם זאת גבול הכסף האלקטרוני צר יותר, שכן הדין השווייצרי רואה במטבעות יציבים הצמודים למטבע פיקדונות או השקעות קולקטיביות (ראו חלק E, פרק VII).
דוגמה
חברה סינגפורית מנפיקה טוקן המעניק למחזיקיו הנחה בעמלות בפרוטוקול הבורסה המבוזרת שלה, והטוקן רשום למסחר בשלוש בורסות זרות. החברה טוענת שהטוקן הוא טוקן שימוש, אך לפי חוק שירותי התשלום התווית אינה רלוונטית. הטוקן מבוטא כיחידה, אינו צמוד למטבע וניתן להעברה אלקטרונית. השאלה אם הוא אמצעי חליפין "שחלק מהציבור מקבל" היא שאלה עובדתית, שהשוק המשני וכל קבלה בידי בתי עסק משיבים עליה. אם הטוקן מתקבל כתשלום במקום כלשהו, הוא DPT. במקרה כזה דסק הרכישה החוזרת של החברה עצמה או מכירות מהקופה לציבור עשויים להוות שירות DPT. על החברה לתעד את הניתוח שלה לפני ההשקה, ואם הטוקן הוא DPT, להחליט אם תסחר בו מסינגפור בכלל.
הערות
- PSA, סעיף 2(1), הגדרת "digital payment token", פסקאות (a) עד (e), כנוסחן המשולב ב-Singapore Statutes Online (נבדק ביוני 2026). ↩
- PSA, התוספת הראשונה, חלק 2, ההחרגה של "limited purpose digital payment token"; Payment Services Regulations 2019, הגדרות הקטגוריות המוחרגות. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.