קניין רוחני והקופה
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
היכן הקוד נמצא
הקוד של פרוטוקול הוא בדרך כלל קוד פתוח, ולכן שאלת הקניין הרוחני נוגעת לדברים שאינם פתוחים: סימני מסחר, שמות מתחם, כלים קנייניים, קוד ממשק המשתמש (front-end), נתונים והמותג. נכסים אלה צריכים להיות בבעלות הישות שיצרה אותם, או זו ששילמה בתנאי שוק עבור יצירתם. שתי רשויות המס מחילות על נכסים בלתי מוחשיים את ניתוח ה-DEMPE של הנחיות מחירי ההעברה של ה-OECD, ושואלות איזו ישות מבצעת את פונקציות הפיתוח, השיפור, התחזוקה, ההגנה והניצול.1 GmbH שווייצרית המעסיקה את המפתחים ומחזיקה בקניין הרוחני ניתנת להגנה. חברת אחזקות סינגפורית המחזיקה בקניין הרוחני בשעה שהמפתחים יושבים בציריך ניתנת להגנה רק אם היא מממנת את הפיתוח, נושאת בסיכון ויש לה אנשים השולטים בסיכון זה. בפועל פירוש הדבר הסכם פיתוח, תקציב ומנהל היושב בסינגפור ומאשר את העבודה.
מסלול הקרן מסבך זאת. קרנות פרוטוקול מחזיקות לעתים קרובות בסימני המסחר ובשמות המתחם כחלק מאחריותן לפרוטוקול, ומממנות את הפיתוח באמצעות מענקים לחברה התפעולית. המענק אינו רכישה של קניין רוחני, משום שהתוצר משוחרר כקוד פתוח והקרן רוכשת את סימני המסחר בנפרד. קרן המשלמת לחברה תפעולית עבור פיתוח ואינה מקבלת דבר מלבד קוד פתוח ביצעה תשלום שמינהל המסים של צוג עשוי לראות בו מענק לקידום המטרה, דבר שאין בו פגם עבור קרן פטורה ממס. עבור קרן ממוסה, אותו תשלום הוא הוצאה מותרת בניכוי רק אם הוא משרת את עסקי הקרן. החברה התפעולית מכירה בו כהכנסה בכל מקרה. חלק G, פרק IV, עוסק בהיבט החשבונאי.
היכן הקופה יושבת
הקופה היא הנכס הגדול ביותר של הקבוצה והסיכון הגדול ביותר שלה. ארבעה שיקולים קובעים את מיקומה. הראשון הוא ריחוק מחדלות פירעון: טוקנים המוחזקים בידי קרן ללא בעלים אינם בהישג ידם של נושי החברה התפעולית או של נושי המייסדים, וזהו הטיעון העיקרי בעד הקרן בצוג. השני הוא המס בעת מימוש. קרן שווייצרית מפיקה רווח חייב במס במכירת טוקנים מהקופה, אלא אם היא פטורה, בשיעור של מעט פחות מ-12 אחוז בצוג. CLG סינגפורית מפיקה רווח הון שאינו ממוסה אם הטוקנים הוחזקו כהשקעה, וממוסה בשיעור 17 אחוז אם המכירה היא עסקה מסחרית.2 השלישי הוא השליטה: הדירקטוריון החותם בשם הקופה חייב להיות במקום שבו נמצאת הישות. לכן מפתחותיה של קרן בצוג צריכים להיות מוחזקים בידי המועצה השווייצרית שלה או בשליטתה, ומפתחותיה של ישות סינגפורית בידי הדירקטורים הסינגפוריים שלה. הרביעי הוא הבנקאות. הקופה חייבת להיות מסוגלת להמיר טוקנים למטבע פיאט כאשר הקבוצה צריכה לשלם משכורות, ובנקודה זו פרק IX מראה שבנקים שווייצריים מוכנים יותר מבנקים סינגפוריים לקבל תזרימים גדולים מארנק של קופה.
הערה מעשית
קבוצה המחזיקה את הקופה שלה בקרן בצוג ואת הצוות התפעולי שלה בסינגפור צריכה לתעד מי שולט במפתחות ומכוח איזו הרשאה. הסדר ריבוי חתימות (multisignature) שבו שלושה מתוך חמישה חותמים הם חברי מועצה שווייצרים, והשניים האחרים מנהלים בסינגפור, שומר את השליטה בשווייץ ובה בעת מאפשר גישה תפעולית. מדיניות הקופה של הקרן צריכה לקבוע את המניין, את המגבלות לכל עסקה ולכל חודש, את הבורסות והמשמורנים המאושרים להמרה ואת הדיווח למועצה. רואי החשבון המבקרים, רשות הפיקוח והבנקים יבקשו כל אחד את המדיניות הזאת.
הערות
- OECD Transfer Pricing Guidelines for Multinational Enterprises and Tax Administrations (2022), פרק VI, פסקאות 6.32 עד 6.72 (פונקציות DEMPE); IRAS e-Tax Guide, "Transfer Pricing Guidelines", מהדורה 7, 14 ביוני 2024, חלק 13 (נכסים בלתי מוחשיים). ↩
- DFTA, SR 642.11, סעיף 57 וסעיף 58 (הרווח הנקי החייב במס של אישיות משפטית); Income Tax Act 1947, סעיף 10(1)(a) וסעיף 43; IRAS e-Tax Guide, "Income Tax Treatment of Digital Tokens", חלק 8 (טוקנים המוחזקים כנכסים הוניים בידי חברות). חלק G, פרק IV, וחלק M, פרק I. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.