אכיפה נגד נתבעים שווייצרים
לקריאת מהדורת ה־PDF (4 עמודים)
הכרה בפסקי דין סינגפוריים בשווייץ
פסק דין סינגפורי נגד נתבע שמקום מושבו בשווייץ מוכר בשווייץ לפי Arts 25–27 לחוק השווייצרי בדבר המשפט הבינלאומי הפרטי (PILA), אם לבית המשפט בסינגפור הייתה סמכות שיפוט לפי כללי הסמכות העקיפה השווייצריים, פסק הדין סופי ולא חלה עילת סירוב. עילות הסמכות העקיפה שב־Art. 26 PILA כוללות את מקום מושבו של הנתבע בסינגפור, הסכם תקף לבחירת פורום, כניעה של הנתבע לסמכות ללא הסתייגות, ולגבי תביעות כספיות גם זיקה של תביעה שכנגד. פסק דין סינגפורי נגד נתבע שווייצרי שלא נכנע לסמכות ושלא היה לו מקום מושב בסינגפור יוכר רק על בסיס עילה מסוימת. הצדדים צריכים להיות שהסכימו על סמכות השיפוט של סינגפור, או שעילה כגון מקום העוולה לפי Art. 129 PILA צריכה לחול בדרך של היקש.1 עילות הסירוב הן תקנת הציבור, היעדר המצאה כדין, שלילת זכות הטיעון ופסק דין שווייצרי קודם שאינו מתיישב עם פסק הדין.
לאחר מכן האכיפה מתנהלת במערכת גביית החובות השווייצרית. הנושה מגיש צו תשלום (payment summons) והחייב מתנגד. אז הנושה מבקש הסרה סופית של ההתנגדות לפי Art. 80 לחוק גביית החובות ופשיטת הרגל השווייצרי (DEBA), ובהליך זה בית המשפט השווייצרי מכריע אגב אורחא בשאלת ההכרה. עיקול לפי Art. 271 para. 1 no. 6 DEBA זמין על סמך פסק הדין הזר כמסמך סופי בר־אכיפה, והוא מאפשר לנושה להקפיא נכסים בשווייץ לפני ההחלטה על ההכרה. פסק דין קנייני סינגפורי המצהיר על נאמנות קונסטרוקטיבית על טוקנים המוחזקים בידי משמורן שווייצרי מעורר את הקושי המושגי שתואר בפרק III. בתי המשפט בשווייץ פותרים אותו בכך שהם אוכפים את הרכיב הכספי ומתייחסים להצהרת הנאמנות לפי אמנת האג בדבר נאמנויות במקום שהיא חלה.
הכרה בפסקי דין שווייצריים בסינגפור
פסק דין שווייצרי נאכף בסינגפור בתביעה לפי המשפט המקובל על פסק הדין, משום ששווייץ אינה מדינה שעליה הוחל חוק האכיפה ההדדית של פסקי חוץ 1959 (Reciprocal Enforcement of Foreign Judgments Act 1959).2 התביעה מחייבת פסק דין סופי ומכריע על סכום כסף קצוב, שניתן בידי בית משפט מוסמך במובן הבינלאומי, כלומר שהנתבע נכח בשווייץ כאשר ההליכים החלו או שנכנע לסמכות בית המשפט השווייצרי. ההגנות הן מרמה, הפרת כללי הצדק הטבעי ותקנת הציבור. בית המשפט בסינגפור לא יבחן את התיק לגופו. פסק דין מקוצר הוא הדרך הרגילה, כך שניתן להמיר פסק דין שווייצרי לפסק דין סינגפורי בתוך כמה חודשים. לאחר מכן חלים כלי האכיפה של סינגפור, לרבות עיקול יתרות בבורסות.
אמנת האג בדבר הסכמי בחירת פורום, שקיבלה תוקף בסינגפור בחוק הסכמי בחירת פורום 2016 (Choice of Court Agreements Act 2016), מספקת מסלול אמנתי לפסקי דין המבוססים על תניות שיפוט ייחודי, אך רק בין מדינות שהן צד לה. שווייץ חתמה על האמנה, אך נכון ל־30 ביוני 2026 טרם אשררה אותה, ולכן המסלול האמנתי אינו זמין בין שני המרכזים.3
| סוגיה | פסק דין סינגפורי בשווייץ | פסק דין שווייצרי בסינגפור |
|---|---|---|
| בסיס משפטי | Arts 25–27 PILA | תביעה לפי המשפט המקובל על פסק הדין |
| אמנה | אין (אין לוגאנו, שווייץ לא אשררה את אמנת האג 2005) | אין |
| מבחן הסמכות | סמכות עקיפה שווייצרית (Art. 26 PILA) | נוכחות או כניעה לסמכות |
| בחינה לגופו של עניין | לא | לא |
| פסקי דין שאינם כספיים | ניתנים להכרה (הצהרות, צווים) | לא לפי המשפט המקובל; כספיים בלבד |
| צווי ביניים | אינם מוכרים | אינם מוכרים; יש להגיש בקשה חדשה לפי סעיף 4(10A) CLA |
| משך טיפוסי | 6–12 חודשים כולל הליכי DEBA | 3–6 חודשים עד לפסק דין סינגפורי |
| הקפאה לפני ההכרה | עיקול לפי Art. 271 para. 1 no. 6 DEBA | צו Mareva לתמיכה |
הערות
- Swiss Private International Law Act (PILA; IPRG), SR 291, Arts 25–27 and 149; הסמכות העקיפה לתביעות נזיקין בהתאם ל־Art. 149 para. 2 lit. f PILA. ↩
- Reciprocal Enforcement of Foreign Judgments Act 1959, ss 3–4, Singapore Statutes Online (נצפה ביוני 2026). ↩
- Choice of Court Agreements Act 2016, Singapore Statutes Online; Hague Conference on Private International Law, טבלת המצב של 2005 Convention on Choice of Court Agreements. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.