חובות הדירקטורים בתחום הקרוב לחדלות פירעון
לקריאת מהדורת ה־PDF (3 עמודים)
דירקטורים בסינגפור הממשיכים לנהל עסקים בזמן שהחברה חדלת פירעון חשופים לאחריות למסחר פסול (wrongful trading) לפי סעיף 239 לחוק חדלות הפירעון, ההבראה והפירוק (IRDA), החל כאשר החברה נוטלת חובות ללא סיכוי סביר לפרוע אותם. הם חשופים גם לאחריות למסחר במרמה (fraudulent trading) לפי סעיף 238. הם צפויים גם לפסילה מכהונה. תיקי הקריפטו חידדו את התוכן המעשי של חובות אלה. המשך קבלת הפקדות למוצר תשואה לאחר שהצדדים שכנגד של הפלטפורמה עצמה כבר הפרו את התחייבויותיהם הוא הדוגמה המובהקת לנטילת חובות ללא סיכוי לפירעון. הצהרות ללקוחות המסתירות את המצב עלולות להפוך עוולה אזרחית למרמה לפי סעיף 424A לחוק העונשין (Penal Code) (ראו פרק I).1
המקבילה השווייצרית היא החובה להודיע לבית המשפט על גירעון בהון (over-indebtedness) לפי Art. 725b לדיני החיובים השווייצריים (CO/OR), עם אחריות אישית לפי Art. 754 CO בגין עיכוב. שתי השיטות מענישות על אותה התנהגות: המשך הפעלתה של פלטפורמה שכבר איבדה את נכסי לקוחותיה. לבעלי המקצוע בסינגפור יש כלי חקירה חדים יותר, משום שהמנהל השיפוטי הזמני מגיע בתוך שבועות ומדווח בפומבי.
מבט חוצה גבולות
קבוצה הפועלת בשני המרכזים, עם GmbH מצוג כמנפיקה ו־Pte Ltd סינגפורית כבורסה הפונה ללקוחות, צריכה לתכנן את הגאוגרפיה של חדלות הפירעון שלה לפני שתזדקק לה. אם הישות הסינגפורית קורסת, ההקפאה לפי סעיף 64 תגן עליה בסינגפור, אך לא על הנכסים השווייצריים של הישות מצוג, ונושים סינגפורים יוכלו לעקל אותם בשווייץ רק אם ישיגו פסק דין או מסמך בר־אכיפה שווייצרי. אם הישות מצוג קורסת, פשיטת הרגל השווייצרית תוכר בסינגפור לפי חוק המודל בתוך שבועות. לאחר מכן הנאמן השווייצרי ייטול שליטה במניות חברת הבת הסינגפורית ובכל טוקן שהישות מצוג מחזיקה בבורסות בסינגפור. הלוואות תוך־קבוצתיות, הלוואות טוקנים בין הישויות והסדרי משמורת משותפים צריכים להיות מתועדים מתוך הנחה ששני בעלי תפקיד בחדלות פירעון בשתי שיטות יקראו אותם יום אחד. הסכם הלקוחות של הישות הסינגפורית צריך לקבוע את מעמד הנאמנות במילים שמפרק אינו יכול לקרוא שלא כהלכה.
הערות
- Insolvency, Restructuring and Dissolution Act 2018, ss 238–239, Singapore Statutes Online. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.