אחריות התאגיד ונושאי המשרה
לקריאת מהדורת ה־PDF (2 עמודים)
חוקי סינגפור משתמשים בטכניקה עקבית לייחוס עבירות לחברות ולנושאי המשרה בהן. את העבירות לפי חוק העונשין (Penal Code) מבצעת החברה באמצעות המעשים והמצבים הנפשיים של ״המוח המכוון״ שלה (directing mind), ואילו מי שביצע בפועל את המעשה אחראי כמבצע עיקרי או כמשדל/מסייע. החוקים הרגולטוריים כוללים הוראות מפורשות שלפיהן נושא משרה שהסכים לעבירת החברה או עצם את עיניו ממנה בשיתוף פעולה, או שרשלנותו תרמה לה, אשם באותה עבירה. הן חוק שירותי התשלום (Payment Services Act) והן חוק ניירות ערך וחוזים עתידיים (Securities and Futures Act) כוללים הוראות כאלה, והרשות המוניטרית של סינגפור (Monetary Authority of Singapore, MAS) נוהגת לנקוב בשמם של המנכ״ל ושל קצין הציות בהליכי אכיפה.1
לחברת אם שווייצרית עם חברה בת בסינגפור, החשיפה פועלת בשני הכיוונים. עבירה של נושא משרה בסינגפור עשויה להוות עבירת מקור לאישומי הלבנת הון בשווייץ כאשר התמורה מגיעה לחשבון שווייצרי. חברת האם השווייצרית עלולה מצידה לשאת באחריות לפי סעיף 102 לחוק העונשין השווייצרי (SCC) אם העבירה התאפשרה בשל כשל ארגוני (ראו חלק H, פרק I). מבנה ציות המתייחס לשתי הישויות כאל ממלכות נפרדות מזמין בדיוק את התוצאה הזו.
הערות
- Payment Services Act 2019, ס׳ 99 ו-Securities and Futures Act 2001, ס׳ 331 (עבירות של תאגידים ואחריות נושאי משרה), Singapore Statutes Online. ↩
למידע כללי בלבד. מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס, אינו מחליף ייעוץ במקרה פרטני ואינו יוצר יחסי עורך דין–לקוח. הוא משקף את המצב המשפטי נכון לחודש אוקטובר 2026.